החלטה בתיק עא 1162/08

• המערער הגיש בקשה לביטול פסק הדין, וביום 29.1.08 דחה רשם בית משפט השלום את בקשתו, תוך שהורה כי פסק הדין ייוותר על כנו, והליכי ההוצל"פ יימשכו כסדרם (להלן - ההחלטה).

ביום 30.1.08 הגיש המערער את הערעור דנן, ובו ציין כי הערעור מוגש על ההחלטה. בנימוקי הערעור השיג המערער על נימוקי וקביעות בית משפט קמא בהחלטה. עם זאת, בסעיף 12 להודעת הערעור ציין המערער, כי הואיל ובאת כוחו נאלצה לשהות בבית חולים, " לכן, נימוקי הערעור הנוספים יוגשו במועד מאוחר יותר".

ביום 6.2.08, וללא קבלת אישור בית המשפט, הגיש המערער מסמך נוסף שכותרתו " ערעור", תוך שהוסף " (עדכון)", ולמעשה נימוקי הערעור רובם ככולם זהים לנטען בערעור הראשוני שהוגש. עם זאת, עתה צויין כי הערעור מוגש על ההחלטה וכן על פסק הדין. הגם שכך, אין בנימוקי הערעור מאומה בכל הקשור למתן פסק הדין לכשעצמו, אלא התייחסות להחלטה ונימוקיה.

2.         בד בבד עם הגשת הערעור, ביום 30.1.08 הגיש המערער בקשה לביטול/עיכוב הליכי הוצאה לפועל עד תום שמיעת הערעור, אולם בקשתו נדחתה על אתר, תוך שצויין בהחלטה זו כי אין בבקשה מאומה שיש בו להעתר לבקשת עיכוב הביצוע, כך גם לא צויין אם נערכה פנייה לבית משפט קמא. לבסוף צויין בהחלטה זו, כי " הבקשה במתכונתה דהיום נדחית". המערער פנה פעם נוספת בבקשה לעיכוב ביצוע תוך שצויין בבקשה כי בית משפט השלום היתנה את עיכוב הביצוע בהפקדה של 2,000 ש"ח. בית משפט זה בהחלטה מיום 4.2.08 ציין, כי על המערער להגיש בקשה חדשה ערוכה כדין, וכי החלטת בית משפט קמא לעניין ההפקדה ניתנה במועד שעוד טרם ההחלטה לביטול פסק הדין, ולבסוף: " בנוסף תבחן ב"כ המבקש את עצם ההליך בהגשת ערעור לבימ"ש מחוזי על החלטה של הרשם לדחיית בקשה לביטול פס"ד".

3.         ביום 4.2.08 עתר המערער (בש"א 3383/08) בבקשה להמצאת עותק מקלטת משמר בתי המשפט בתל-אביב שעניינה תיעוד נטען של התעלפותה של אחות המערער, אשר תצהירה ניתן בתמיכה לבקשה לביטול פסק הדין, וכן תיעוד ביחס לשאלה אם אותה אחות קיללה או גידפה את כב' הרשם.

בנוסף, הגיש המערער בקשה חדשה (בש"א 3843/08) לביטול/הליכי ההוצל"פ, בהוסיפו " ללא ערובה או לחלופין להפקדת 265 ש"ח שזה סכום החוב". בנימוקי הבקשה צויין כי למרות שכב' הרשם בהחלטה מיום 6.2.08 ציין כי המבקש יציע ערובה אחרת לעיכוב ההליכים כנגדו, אין ביכולתו להמציא אף ערובה שכזו, כפי שאין ביכולתו לשלם סכום גבוה מ-265 ש"ח, ועוד טענות לגופו של החוב.

לא למותר להוסיף, כי הבקשה לא נתמכה בתצהיר.

המשיבה בתגובה מפורטת התנגדה למבוקש, ובין השאר טענה, כי מעת שכב' הרשם בבית משפט השלום קבע תנאי לעיכוב ביצוע, הרי אין מקום להגשת בקשה לעיכוב ביצוע, אלא היה על המערער להגיש בקשת רשות ערעור על החלטתו זו.

בנוסף ציינה המשיבה כי הבקשה לא נתמכה בתצהיר ואף לגופם של דברים, אין מקום להיענות לבקשת עיכוב הביצוע, ועל אחת כמה וכמה, שמבוקש לפטור אותו מהפקדת ערובה.

המערער בתשובתו ציין כי אין יסוד לנטען על-ידי המשיבה.

4.         ביום 13.2.08 פנתה המשיבה לבית המשפט (בש"א 3999/08) ועתרה " למחיקת הערעור על הסף" הואיל וההחלטה הדוחה בקשה לביטול פסק דין הינה בגדר החלטה אחרת, ועל כן היה על המערער להגיש בקשת רשות ערעור בבית משפט השלום.

המערער טען כי מדובר בבקשת סרק, כפי שהתביעה שהוגשה כנגדו הייתה תביעת סרק, וכי פסק הדין של רשם/שופט בית משפט שלום, כך המערער, ניתן לערעור בזכות.

עוד הוסיף כי ניתן לכלול במסגרת הערעור על פסק הדין, גם החלטות כהחלטה הדוחה בקשה לביטול פסק הדין, זאת כחלק מהערעור על פסק הדין לגופו. כך פרט המערער בהרחבה את ההליכים השונים, את התנהלותו של בית משפט קמא, ועוד.

5.         דין בקשת המשיבה להתקבל מהנימוקים הבאים.

א.     החלטה הדוחה בקשה לביטול פסק דין הרי היא כהחלטה אחרת [ראו: ע"א 10264/06 ליבוביץ נ' מיסטר מאני ישראל (1977) בע"מ (ט.פ.)]. משכך, מעת שמדובר על החלטה אחרת של רשם בית משפט השלום, הרי רשאי היה המערער לערער על החלטה זו בערעור בזכות - אולם, בערעור בפני שופט בית משפט השלום ולא בערעור לבית המשפט המחוזי. דהיינו, הגם שהמשיבה לא צדקה בטיעונה כי היה על המערער להגיש בקשת רשות ערעור לבית משפט השלום, צדקה היא כי מדובר בהחלטה אחרת, על כל המשתמע מכך. ודוק, עוד בהחלטה מיום 4.2.08 מצאתי לנכון להסב את תשומת לב ב"כ המערער לקושי באופן בו ננקט ההליך, אולם משום מה, המערער התעלם מכך.