החלטה בתיק ע 48/11

בלמ"ס

ערעור (מעצרים) 48/11

בבית הדין הצבאי לערעורים

בפני:

תא"ל דורון פיילס - המשנה לנשיא

בעניין:

התובע הצבאי הראשי - המערער (ע"י ב"כ, סרן טל זיסקוביץ')

נ ג ד

טור' ר.ס. - המשיבה (ע"י ב"כ, סרן אבי פינרסקי)

ערעור על החלטה של בית הדין הצבאי המחוזי במחוז שיפוטי מטכ"ל שניתנה בתיק מט/313/11 (סא"ל אורלי ירון - סגנית הנשיאה) בתאריך 19/6/2011. הערעור נמחק.

ה ח ל ט ה

1.      בעניינה של המשיבה נקצב המעצר, בטרם הוגש כתב האישום, לתקופה קצרה, כדי לאפשר לתביעה מציאת התיק האישי. כשלא נמצא התיק התבקשה הארכת מעצר נוספת. השופט הנכבד מצא להורות על שחרור למעצר פתוח ודחה את בקשת התביעה לעכב את השחרור. לאחר שהוגש כתב האישום, עתרה התביעה להחזיר את המשיבה למעצר ממשי. השופטת קמא ראתה לדחות את הבקשה והורתה כי המשיבה תשהה במעצר פתוח עד תום ההליכים, בין היתר, משום ששוחררה כבר מן המעצר.

2.      בעקבות הערותיי הודיעה התביעה הצבאית כי היא חוזרת בה מן הערעור. בהודעתה ציינה התביעה  כי -

 "... בין יתר השיקולים שהובילו את התביעה לחזור בה מן הערעור, שקלה התביעה את העובדה כי המשיבה שוחררה ממעצר עוד בשלבי החקירה, וכי בית הדין הצבאי המחוזי הנכבד נמנע מלעכב ביצועה של החלטה זו, באופן שלא איפשר לתביעה, בנסיבות שנוצרו, להביא החלטתו לביקורתו של כבוד בית הדין הצבאי לערעורים".

3.      אכן -

"... ככלל, כאשר התביעה הצבאית מצהירה כי בכוונתה לערער על החלטה לשחרר עצור, אם שחרור מוחלט ממעצר או שחרור לחלופת מעצר, מן הראוי לעכב את שחרורו של העצור לפחות לפרק זמן קצר, כדי לאפשר לערכאת הערעור לבחון את ההחלטה בדבר השחרור, כשהמשיב נתון במעצר, במגמה למנוע סיכול הערעור" (ע"מ/8/06 התובע הצבאי הראשי נ' טור' להב (2006)).

4.      בענייננו נימק השופט הנכבד את החלטתו שלא לעכב את השחרור למעצר פתוח בשני טעמים - האחד - "...שקבלת בקשת התביעה הצבאית לעיכוב ביצוע מאיין לחלוטין את ההחלטה שניתנה על ידי היום". והשני -  מ"שהוחלט כי החשודה תמצא במעצר פתוח ולא שוחררה לחלוטין".

5.      דומה כי שני טעמים אלה  אכן אינם מתיישבים עם הכלל הנוהג - כמובא לעיל.