החלטה בתיק ע 2292/06

1.         ערר על החלטת בית משפט השלום בנצרת, (כב' השופטת ל' יונג-גפר) (להלן - בית משפט קמא) שניתנה ביום 29/6/2006 בתיק ב"ש 3212/06, לפיה נעצר העורר עד תום ההליכים המתנהלים נגדו בת.פ. 2367/06 (להלן - התיק העיקרי).

2.         בתיק העיקרי הוגש כנגד העורר כתב אישום ובו יוחסו לו העבירות הבאות:

א .         ניסיון לתקיפה בנסיבות מחמירות - עבירה לפי סעיף 25 + 379 + 382(ב) לחוק העונשין, התשל"ז - 1977, (להלן - חוק העונשין);

ב .         איומים - עבירה לפי סעיף 192 לחוק העונשין;

ג .          שיבוש מהלכי משפט - עבירה לפי סעיף 244 לחוק העונשין.

3.         אלה בתמצית נימוקי הערר:

א .         טעה בית משפט קמא בקובעו כי עוצמת הראיות הקיימות כנגד העורר מספיקה לשם מעצרו של העורר עד תום ההליכים המשפטיים נגדו.

ב .         טעה בית משפט קמא בקובעו כי לא ניתן להשיג את מטרת המעצר בחלופת מעצר שהוצעה, או בכל חלופת מעצר אחרת וזאת במיוחד לאור העובדה שתסקיר המעצר בעניינו של העורר היה חיובי ושירות המבחן מצא את החלופה ואת המפקחים שהוצעו כראויים ומתאימים.

4.         ב"כ המאשימה התנגדה לבקשה וביקשה להשאיר את החלטת בית משפט קמא על כנה. היא הפנתה לחומרת העבירות בכתב האישום שהוגש כנגד הנאשם, לעברו הפלילי ולעובדה שהנאשם ריצה כבר בעבר תקופת מאסר בגין הרשעה בתיק דומה, שבו נהג באלימות כלפי אותה המתלוננת.

5.         להלן התמונה העולה מכתב האישום:

המתלוננת היא אינאס שרקאוי, אשתו של הנאשם ולהם חמישה ילדים משותפים (להלן - הילדים). בני הזוג יחד עם הילדים מתגוררים ברח' אדמון 6 בנצרת עילית (להלן - הדירה). ביום 5/6/2006 בסמוך לשעה 17:00, בדירה, עקב ויכוח בין הנאשם למתלוננת, בנוכחות הילדים, איים הנאשם על המתלוננת שלא כדין בפגיעה בשמה הטוב בכך שאמר לה כי הוא מחזיק בקלטת וידאו המתעדת לכאורה את המתלוננת מקיימת יחסי מין עם אחיו (של הנאשם) ועוד אמר לה הנאשם כי הוא יפיץ את הקלטת הזאת ויעשה לה "פדיחה".

בהמשך נכנסה המתלוננת לחדר השינה כדי לקחת בגדיה ואילו הנאשם נכנס אחריה לחדר ואמר לה "את לא לוקחת שום דבר" ומשהשיבה לו המתלוננת כי היא לוקחת את חפציה ועוזבת את הדירה, ניסה לתקוף אותה שלא כדין ואף איים עליה בכך שהרים בידו צלחת תוך שהוא צועק "תעזבי את הכל לפני שיהיה פה רצח". בנסיבות אלה אמה וגיסתה של המתלוננת תפסו את הנאשם ומנעו ממנו מלתקוף את המתלוננת. לאחר מכן, ניסה הנאשם לתקוף את המתלוננת באמצעות סכין בכך שהלך למטבח הדירה והוציא מהמגרה סכין מטבח גדולה עם ידית בצבע ירוק (להלן - הסכין), אחז את הסכין בידו והתקרב למתלוננת תוך שהוא אומר לה שעכשיו הוא יהרוג אותה. רק התערבות אמה וגיסתה של המתלוננת שתפסו את הנאשם מנעה ממנו מלתקוף המתלוננת שבאותו זמן ברחה מהדירה. בנסיבות אלה אף איים הנאשם על אמה של המתלוננת בכך שאמר לה שאם היא לא תזוז הוא ידקור אותה. בהמשך זרק הנאשם את הסכין בחורשה סמוך לדירה.

6.         לאחר שמיעת טענות הצדדים ועיון בהחלטת בית משפט קמא, הגעתי לכלל מסקנה כי דין הערר להידחות ואלה נימוקי:

א .         ראיות לכאורה:

בית משפט קמא סקר באופן מפורט את חומר הראיות בתיק. קביעת בית משפט קמא כי המאשימה הניחה תשתית ראייתית מספקת לצורך מעצרו של העורר, התבססה על הודעותיהם במשטרה של כל מי שנכח בזירת האירוע והיה עד לו. כך, מציין בית משפט קמא כי מהודעתה של המתלוננת מיום 5/6/2006 עולה שבמהלך שיחה בינה לבין העורר על כסף, התעצבן עליה העורר והתקשר לאימה וביקש ממנה לבוא אליהם לדירה. עם הגעת האם לדירה, אמר העורר לאם כי המתלוננת "שרמוטה ושקרנית" וכי הוא מחזיק בקלטת וידאו בה מתועדים קטעים בהם המתלוננת מקיימת יחסי מין עם אחיו. העורר אף איים כי יפיץ את הקלטת הזו ו"יעשה למתלוננת "פדיחה". כאשר פנתה המתלוננת לחדרה, על מנת לקחת את בגדיה ולעזוב את הדירה, נכנס אחריה העורר לחדר ואמר לה שהיא לא תיקח דבר. כאשר המתלוננת הודיעה לו כי היא עוזבת את הבית, יצא העורר מחדר השינה והביא צלחת פירות עשויה מזכוכית ואמר למתלוננת שתעזוב הכל לפני שיהיה פה רצח. אמה של המתלוננת וגיסתה התערבו ותפסו את העורר שלא יכה את המתלוננת ולקחו ממנו את הצלחת. ואז פנה העורר למטבח והביא סכין מטבח בעלת ידית בצבע ירוק, אך שוב אימה של המתלוננת התערבה ומנעה ממנו לגשת למתלוננת. בשלב זה, לקחה המתלוננת את ילדיה, שנכחו באותה עת בדירה והיו עדים לכל המתרחש בה ויצאה מהדירה אל החצר. העורר יצא אחריה והיא אמרה לו שהיא הולכת למשטרה. בתגובה אמר לה העורר:

"כמה אני אקבל, ששה חודשים, אני אצא ואראה לך מה זה". כמו כן הוסיף העורר כי הוא יראה למשטרה את הקלטת. 

בשתי הודעותיה הנוספות פירטה המתלוננת חלק מהדברים שמסרה קודם לכן. בית משפט קמא קבע כי עדותה של המתלוננת מחוזקת ונתמכת בעדויותיהם של אמה, גיסתה ושלושת ילדיה. אמה של המתלוננת סיפרה כי העורר התקשר אליה וביקש שתגיע לביתם בעקבות ויכוח שפרץ בינו לבין המתלוננת. עדה זאת סיפרה כיצד נכנס העורר אל חדרה של המתלוננת וצעק עליה שהיא לא לוקחת שום דבר מהבית ורק עם משטרה היא תוכל להוציא דברים מהבית. עוד סיפרה היא על צלחת הפירות עימה ביקש העורר לתקוף את המתלוננת וכן על סכין המטבח הגדולה עם הידית הירוקה אותה תפס כשהוא מציין בקול "שעכשיו יעשה פה פשע". גיסתה של המתלוננת חזרה על דבריה של האם ועל גרסת המתלוננת עצמה. כמו כן, שלושת ילדיהם של המתלוננת והעורר מסרו אף הם גרסה התואמת לגרסאות הנ"ל.

אינני מוצא מקום להתערב בניתוח הראיות, כפי שהן עולות מהודעותיהם של המעורבים בפרשה, היות והדבר נעשה ביסודיות ע"י בית משפט קמא. אדגיש רק את העניין של החזקת הסכין ע"י העורר. המתלוננת בהודעתה במשטרה מיום 8/6/2006 מסרה את הדברים הבאים:

"שאלה: את מסרת בעדותך כי בעלך גמאל ניגש למטבח והוציא סכין. האם את יכולה לפרט לי יותר מהיכן הוציא את הסכין ומה הצבע שלה?