החלטה בתיק ע 18/11

בלמ"ס

ערעור (מעצרים) 18/11

בבית הדין הצבאי לערעורים

בפני:

תא"ל דורון פיילס -המשנה לנשיא

בעניין:

טור' א.ב. - המערער
(ע"י ב"כ, עו"ד שמי כהן; עו"ד רוני מועלם)

נ ג ד

התובע הצבאי הראשי- המשיב
(ע"י ב"כ, רס"ן אבישג אגמי; סרן רחלי דיאמנט)

ערעור על החלטה של בית הדין הצבאי המחוזי במחוז שיפוטי הצפון שניתנה בתיק צפ/124/11 (סא"ל כרמל ווהבי - שופט) בתאריך 23/2/2011. הערעור התקבל.

ה ח ל ט ה

1. למערער, טור' א.ב. מיוחסות עבירות של החזקת סם מסוכן שלא לצריכה עצמית וסירוב להיבדק לשם גילוי שימוש בסמים מסוכנים. בית הדין קמא נעתר לבקשת התביעה הצבאית והורה על מעצרו של המערער במעצר ממשי, עד תום ההליכים. מכאן הערעור.

2. אין חולק כי המערער נעצר במהלכה של "מסיבת טבע" ביער סמוך למנחמיה. נטען כי הוא נראה משליך מידו חפץ שהסתבר אחר כך כי הוא בקבוקון ובו סם מסוכן מסוג LSD. במהלך החקירה סרב המערער למסור דגימת שתן, אף לאחר שהוצא צו שחייבו לעשות כן. חומר הראיות אשר נוגע לעבירת ההחזקה כולל מזכרים שערכו כמה שוטרים אשר, כנטען, נטלו חלק במעקב אחר המערער ובמעצרו. אישום ההחזקה מבוסס למעשה על מזכריו של אחד השוטרים שציין כי הבחין במערער משליך את החפץ. במזכר מבהיר הוסיף כי שמר על קשר עין עם החפץ מהשלכתו ועד לאיתורו ותפיסתו.

3. בערעור טענו הסנגורים לכך כי קיים בחומר הראיות "פגם גנטי" שבעטיו אין בסיס ראייתי מספק, לבסס עליו מעצר. התביעה מצידה, סבורה הייתה, כקביעתו של בית הדין קמא, כי ישנן ראיות מספקות כדי להצדיק מעצר. לא הייתה מחלוקת כי בהתקיים תשתית ראייתית מספקת קמה כאן עילת מעצר.

4. לאחר ששמעתי את טיעוני הצדדים ובחנתי את חומר הראיות, הבעתי בפני הצדדים את התרשמותי כי פורמאלית אכן יש כאן ראיות לכאורה, שכן אחד השוטרים מוסר, כאמור, כי הבחין במערער משליך את החפץ שהתגלה אחר כך כסם מסוכן. אך יחד עם זאת, הראיות כאן לוקות, לכאורה, בכמה- יש בין המזכרים השונים כמה אי התאמות בולטות, בין היתר בשאלה החשובה של זיהויו של המערער; כמה מן השוטרים תיקנו את העובדות שתיארו במזכריהם במזכרים מאוחרים; המזכרים המסבכים, כמפורט לעיל, חסרים פרטים מהותיים ותמוהה העובדה שעניין קשר העין, המצוי בלב העניין, הוסף רק בשלב מאוחר יותר; חסר בחומר הראיות תיאור של תנאי התאורה והסביבה שבה נמצא הסם ועוד.

5. כידוע "קיומן של תמיהות ממשיות או של חולשה ממשית בחומר החקירה, אינו שולל קיומן של ראיות לכאורה, אולם יש בכך כדי להצדיק לשקול ביתר שאת להסתפק בחלופת מעצר" (ע"מ/1/06 התובע הצבאי הראשי נ' טור' אדרי (2006); וראו גם ע"מ/31/06 התובע הצבאי הראשי נ' טור' נבון (2006); ע"מ/22/08 התובע הצבאי הראשי נ' טור' לגסה (2008)).