החלטה בתיק ע'מ 2575/12

זהו ערר התביעה הצבאית נגד החלטת בימ"ש קמא שלא להיעתר לבקשתה למעצר עד תום ההליכים.

נגד המשיב הוגש כתב אישום המייחס לו עבירה של תקיפת חייל, בכך שביום 29.10.12, סירב להפסיק פעולת בנייה בלתי חוקית ותקף חייל ושוטר. בכתב האישום מתוארות דחיפות ובעיטות וכן מכה באמצעות דלי ונשיכה. גם לאחר שנעצר המשיב והשוטרים ניסו להכניסו לניידת משטרה, הוא המשיך להתפרע.

בימ"ש קמא סבר כי:

"... כאשר אדם מגן על ביתו, שהוא מבצרו, צפויה התלהטות הרוחות ואין לצפות שבן אדם שבא להרוס חלק מביתו... יקבל זאת בשלוות רוח..."

עוד ציין ביהמ"ש כי מדובר באדם נורמטיבי ללא כל עבר קודם, אשר בנסיבות העניין אין להניח שייזום תקיפת שוטרים נוספת. על כן, דחה ביהמ"ש את בקשת התביעה למעצר עד ההליכים, ותחתה הורה על שחרור המשיב בתנאים מגבילים.

בעררה, מדגישה התביעה את האלימות הלא מועטה שהופעלה על ידי המשיב, והעובדה כיהמשיב אף גרם להתקהלות שסיכנה את גורמי הביטחון. כן מציין התובע כי אין בחלופת המעצר שנקבעה, הכוללת הפקדה כספית בלבד, כדי למנוע סיכון להישנות המקרה, במיוחד כאשר הותר למשיב לחזור לביתו, מקום ביצוע העבירה.

מנגד, מציין הסנגור כי עובדות המקרה אינן כה ברורות, הן באשר לאיסור שחל על המשיב לבנות במקום, והן באשר לתקיפה עצמה. הסנגור הוסיף וציין כי אין מדובר במצב שבו המשיב יזם את תקיפת השוטרים, ועל כן, אין חשש להישנות המקרה.

עיון בחומר הראיות מלמד על קיומה של תשתית ראייתית לכאורית למתואר בכתב האישום. בעניין זה יש לדחות את טענותיו של הסנגור ולקבוע כי די בתיאור קצין צה"ל והשוטר שהיו במקום. הראיות אף מצביעות על בנייה ללא קבלת היתר.  

עוד יש להבהיר כי בעיניי מדובר במקרה חמור למדי, בו מופעלת אלימות לא מועטה כלפי כוחות הביטחון. במציאות הביטחונית הייחודית השוררת באזור, טמונה בתקיפת שוטרים מסוכנות מוגברת ואף פגיעה בשלטון החוק, אשר לעיתים קרובות יצדיקו מעצר עד תום ההליכים. עוד אדגיש, בניגוד לדעת בימ"ש קמא, כי אין כל מקום לגישה סלחנית עם מי שפוגע בכוחות הביטחון הבאים לבצע את תפקידם.

אלא שלצד האמור, יש לזכור כי עסקינן במשיב כבן 52, אב ל-15 ילדים, אשר עברו נקי לחלוטין. המשיב אף ציין כי התייעץ עם עו"ד בטרם עסק ביציקת גג על באר המצויה בשטח השייך לו, וזה מסר כי ניתן לבצע את העבודה, מאחר שנעשו ההליכים המשפטיים הדרושים לכך.

בנסיבות אלה, הגעתי למסקנה כי אין הכרח להורות על מעצר המשיב עד תום ההליכים וניתן היה להסתפק בחלופה כפי שקבע ביהמ"ש.

בחנתי את האפשרות להוסיף על תנאי השחרור לשם הבטחת מניעת הישנות המקרה, אולם בנסיבות שתוארו על ידי המשיב ובא כוחו, לא ראיתי כי קיים תנאי אפקטיבי נוסף אשר יש להורות עליו. עם זאת, מובהר למשיב כי עליו להימנע מכל עבודת בנייה בלתי חוקית בשטח השייך לו.

ניתנה היום, 6 בנובמבר 2012, כ"א בחשוון התשע"ג, בלשכה. מזכירות ביהמ"ש תעביר העתק החלטה זו לידי הצדדים.

המשנה לנשיא

רמ"שית: דריה סקליארוב התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: