החלטה בתיק נגה אהד

לפני ערר על החלטת בית משפט תעבורה מרכז, כבוד השופט אנושי, מיום 27.11.2012 בתיק ת.ד. 5649-11-10, במסגרת הורה בית המשפט על פסילת רישיון נהיגת העורר עד תום ההליכים וזאת מבלי שהוגשה בקשה לעניין זה על ידי המשיבה (התובעת בבית משפט קמא).

על פי העובדות, ביום 15.1.2010 הוגש כנגד העורר כתב אישום המייחס לעורר עבירות של הפקרה אחרי פגיעה, נהיגה בקלות ראש, התנהגות עובר דרך באופן הגורם נזק לאדם ולרכוש, אי מתן זכות קדימה לרכב החוצה צומת מרומזר.

לאחר שמיעת ראיות בתיק, הורשע המערער ביום 6.9.12 בכל העבירות שיוחסו לכתב האישום.

טיעונים לעונש נדחו ליום 27.11.12 אלא, שבמועד זה לאור היעדר תסקיר עונש בעניין העורר, לא נטענו טיעוני באי-כוח הצדדים, ברם, בית משפט פנה למשיבה ושאלה אם בדעתה לעתור לפסילה עד תום ההליכים לאור הרשעת העורר מיום 6.9.12.

לאור כך, ביקשה המשיבה פסילה עד תום ההליכים, כך הורה בית משפט.

בנימוקי הערר:

מציין ב"כ העורר, כי לא היה מקום שבית המשפט יזום הליך. 

על הליך זה, היזום על ידי בית משפט, מביע ב"כ העורר מחאה.

עוד נטען, כי לא מדובר בעונש אלא במקדמה על חשבון עונש.

עוד נטען, כי העורר לא היה פסול מפסילה מנהלית ובעבר לא התבקשה פסילתו עד תום ההליכים.

נוכח כך, אין בעצם ההרשעה להוות סיבה לאחר 3 שנים מיום התאונה לפסילה עד תום ההליכים. מדובר בשיהוי רב וניכר ובית משפט חרג מסמכותו.

עוד נטען, מטעמי זהירות, אילו היה סבור בית משפט כי מדובר בעורר מסוכן, היה מקום להורות על פסילתו כבר במסגרת ההודעה על ההרשעה, קרי, יום 6.9.12.

באת-כוח המשיבה מבקשת שלא להתערב בהחלטת בית משפט קמא, ההחלטה מתיישבת עם האינטרס הציבורי. בית המשפט עצמו אמון על האינטרס הציבורי, אין פסול בהגשת בקשה לפסילה עד תום ההליכים בעל פה, כפי שנעשה במקרה זה. אין בענייננו פעולה הנוגדת הוראת החוק, לא מדובר בעורר שהוא בחזקת חף מפשע אלא במי שהורשע זה מכבר. מפנה לעברו.

ב"כ המשיבה מתנגדת להתערבות בהחלטת בית משפט.

הוראת סעיף 46 לפקודת התעבורה אינה מגבילה בזמן הגשת בקשה לפסילה עד תום ההליכים, בהגבלה להוראת החוק המאפשרת לבית המשפט לעצור אדם לאחר הכרעת הדין, קל וחומר שניתן להורות על פסילה עד תום ההליכים לאחר הרשעה ולא נפל כל פגם בהליך בית משפט.

לגופו של עניין דין הערעור להידחות:

1.         ענייננו לפסילת רישיון נהיגה עד תום ההליכים לאחר הרשעת המערער בעבירות שעניינן הפקרה אחרי פגיעה, עבירה לפי סעיף 64א(א) לפקודת התעבורה [נוסח חדש] תשכ"א-1961 (להלן: " הפקודה"). נהיגה בקלות ראש, עבירה לפי סעיף 62(2) יחד עם סעיף 38(2) לפקודה, התנהגות עובר דרך באופן הגורם נזק לאדם ולרכוש, עבירה לפי תקנה 21(ב)(2) לתקנות התעבורה תשכ"א-1961, יחד עם סעיף 68 לפקודה, אי מתן זכות קדימה לרכב החוצה צומת מרומזר, עבירה לפי תקנה 64(ה) לתקנות יחד עם סעיף 68 לפקודה.

2.         מתוך עובדות כתב האישום עולה, כי ביום 19.11.09 שעה 20:15 לערך, נהגה גב' שרון ברכב סוזוקי ממזרח למערב בצומת רעננה צפון מכיוון שדרות בגין בכפר סבא לכיוון רחוב ויצמן ברעננה.

מצב הצומת היה כדלקמן: