החלטה בתיק וע 1550/06 - פסקדין

1.      העוררת, ילידת 1914,  הוכרה כנרדפת על ידי המשיבה, החל מיולי 1990 ואילך.  הערר מבוסס על הטענה להכרה רטרואקטיבית בנכות על פי חוק נכי רדיפות הנאצים, התשי"ז - 1957 (להלן - "החוק").

2.      עיון בתיק העוררת אצל המשיבה מעלה כלהלן:

·        בינואר 1967 הגישה העוררת למשיבה תביעה לתגמול. תביעה זו נערכה על גבי

טופס מובנה, בה נטען לנרדפות, בשל שהיה במחנה מרסה פלאג' ופורטו בה

הפגימות הנטענות, לרבות פגימה נפשית ("עצבים");

·        בינואר 1967 נענתה העוררת כי בקשתה (אותה ראתה המשיבה כבקשה להארכת

מועד) התקבלה ותטופל על ידי המשיבה;

·        במאי 1968 התבקש בא כוחה של העוררת על ידי המשיבה, להמציא אישורים

מגרמניה;

·        ביולי 1990 שבה העוררת ופנתה למשיבה, בבקשה להארכת מועד, בקשה אליה

צורפו כנראה כל הפניות הקודמות;

·        בספטמבר 1990 נענתה העוררת על ידי המשיבה כי הבקשה משנת 67' הוזנחה עד

כה ועתה תועבר הטיפול לועדה המייעצת.

כמו כן, העוררת נענתה במכתב, ללא תאריך, כי לפנים משורת הדין תדון תביעתה,

אולם המועד לתגמול, אם הבקשה תאושר, לא יהא לפני יולי 90, מועד הבקשה  המחודשת. כן צוין במכתב כי על החלטה זו ניתן להגיש ערר.

אין חולק כי לא הוגש כל ערר;

·        ביום 1.3.92, הוכרה התביעה. לא צוין בהחלטה מועד תחילת התגמול. בפועל,

התגמול בוצע מיולי 90';

·        בשנת 2006 פנתה העוררת בבקשה להקדמת מועד התגמול, ממועד הפנייה