החלטה בתיק וע 1047/06 - פסקדין

רקע עובדתי וטענות הצדדים

1.       העובדות העיקריות והצריכות לענייננו - אינן שנויות במחלוקת. ביום 29 באוגוסט 1985 רכש איברהים עומר עלקם מגרש הידוע כחלקה 74 בגוש 3059 (רישום ירדני מספר 19). כנקוב בשטר מכר (לוח תביעות). תמורת המגרש היא סכום של 99,595.50 ש"ח. עלקם מכר את המגרש לעורר, מרואן שורפא, ביום 3 בנובמבר 1987 בסכום של 90,200 ש"ח. בתחילות שנות ה-90, לטענת העורר, הופקע חלק חמישי מהמגרש לצורך בניית כביש.

2.       ביום 20 בספטמבר 1987, הצהירו עלקם והעורר על העסקה, כאשר הם מיוצגים על ידי עו"ד מחמד עווסאת ז"ל.

3.       ביום 5/9/1988 קיבל העורר הודעה לתשלום מס, שעליה הגיש בא-כוח העורר השגה.

במכתב ב"כ העורר, שנשלח למשיב ביום 22 בספטמבר 1988, מנמק העורר את השגתו בנימוקים אלה:

א.       לא נמסרה לעורר הודעת שומה, כמתחייב מהוראות סעיף 86 לחוק מיסוי מקרקעין;

ב.       מכירת הנכס נעשתה בתוך שנה מיום רכישת הקרקע, ושולם לגביה מס-שבח.

ג.        המוכר רכש את הנכס בסכום של 99,595.5 ש"ח, והעורר רכשו בתוך שנה, בסכום של 90,200 ש"ח, שהוא נמוך ממחיר העסקה הראשונה.

ד.       לעורר אין ידוע כיצד חושב המס ומה שעורו.

הנה כי כן, טענות העורר היו אז, שלא נמסרה לו הודעת שומה, וכי המכירה של הנכס על ידי עלקם (מי שמכר אותו לעורר) נעשתה בתוך שנה.

4.       העורר טוען כי הוא או בא-כוחו לא קיבלו כל תשובה על ההשגה, וכי אך ביום 11/5/2006 ניתנה לו תשובה על ידי המשיב, שמתארת את השתלשלות העניינים, כדלהלן:

          "ביום 3/9/87 נערכה עסקה.

          ביום 20/9/87 הוצהרה העסקה למס-שבח.

          ביום 3/12/87 יצאה שומה.

          ביום 9/10/88 באיחור של שנה הוגשה השגה מבלי שהתבקשה אפילו הארכת      מועד להגשתה.

          כיום באיחור של 17.5 שנים, איני יכולה לדעת אם ניתנה תשובה או שמא לא...

          אציין בנוסף כי בשנת 1988 כלל לא הייתה מגבלת זמן להשיב על השגה, אולם משזו הוגשה באיחור ללא בקשה להארכה כאמור לעיל הרי מבחינתנו לא הוגשה כל השגה...

            במשך שנים רבות, 17.5 שנים ליתר דיוק, לא פנה מרשו ולא ביקש לקבל תשובה, ומה נשתנה היום..."

5.       בתשובת המשיב מתמצות  כל טענות המשיב גם היום, כאשר הטענה המשפטית היא: לא הוגשה השגה, חרף מכתבו של ב"כ העורר מיום 22/9/1988, משלא נתבקשה הארכת מועד להגשתה. וגם זאת, בחלוף יותר משבע עשרה שנים משליחת מכתבו של ב"כ העורר, ולא עשה העורר דבר כדי לברר את עניינו או לנקוט כל הליך שצריך לעניין, הרי שחלים על העניין שיהוי והתיישנות.

6.       בחלוף השנים, ולאחר שבא-כוח העורר, עו"ד עויסאת ז"ל, הלך לבית עולמו, לא ניתן למצוא את תיקיו וביניהם תיקו של העורר. גם המשיב אינו יכול לספק לעורר את מבוקשו, ובעיקר, את השומה ואת תשובת המשיב להשגה שבמכתב בא-כוח העורר, מיום 22/9/1988. לעניין זה מוסיף העורר לטענותיו גם טענה של "היזק ראייתי" שנגרם לו על ידי המשיב. המשיב מסתמך על פלט מחשב שבו מופיעים תאריכים שונים שמהם ניתן ללמוד על רישומים של המשיב לעניין השתלשלות העניינים, ובין השאר על הוצאת הודעת שומה זמנית. גם המשיב טוען להיזק ראייתי.