החלטה בתיק הפ 153/05

1.         המבקשת הגישה המרצת פתיחה כנגד המשיבים, בה עתרה לשורה של סעדים הצהרתיים וכספיים. המצרת פתיחה נתמכה בתצהירה של המבקשת.

2.         בעקבות הדיון המקדמי שהתקיים ביום 29.9.05, בה הובהר לב"כ המבקשת כי אין מקום לסעדים כספיים בהמרצת פתיחה, מה גם שחלקם יכולים להתברר כטענת פרעתי בהוצאה לפועל, הודיע ב"כ המבקשת לבית המשפט כי מצמצמת את טענותיה לטענות בדבר בטלות שטרי המשכנתאות והסכמי ההלוואות שמפורטים בבקשה. באותה הודעה "הודיעה" בא כוח המבקשת כי פרט למבקשת עצמה, יעידו מטעמה 2-3 עדים נוספים.

בהחלטה שניתנה באותו יום נקבע התיק להוכחות, וקבעתי כי לא ישמעו עדים נוספים פרט למצהירי הצדדים, שהרי מדובר בהמרצת פתיחה.

3.         לאחר החלטה זו הגישה המבקשת בקשה נוספת לזימון עדים לקבלת תצהירי עדות ראשית. בבקשה נטען כי המבקשת הצליחה "לאחרונה", לקבל שני תצהירים מהותיים מעובדי חברת רובננקו לשעבר, עדה שמש ושלמה רהב, ותצהירים אלו צורפו לבקשה. בנוסף צרפה המבקשת לתצהירה תצהירים מבעלה ובנה, שמואל ויצחק רובננקו.

4.         המשיבים מתנגדים לצירוף התצהירים החדשים כראיה. ראשית, בקשה זו סותרת החלטה קודמת של בית המשפט, שלא גולתה בבקשה עצמה. שנית, אין בבקשה כל נימוק מדוע לא צורפו ארבעת התצהירים לבקשה בעת הגשתה, כאשר שניים מן התצהירים הם בני משפחתה של המבקשת. שלישית, המבקשת לא טענה בתצהירה המקורי כי יש עובדות שאינן ידועות לה, ועתה היא מבקשת להביא עובדות אלה מפי אחרים. רביעית, מדובר למעשה בבקשה לתיקון כתב תביעה, במסווה של בקשה להוספת תצהירים.

5.         בתגובה לתשובת המשיבים, הגישה המבקשת תגובה בלווית תצהיר ארוך מטעמה. עתה - רק עתה - מסבירה המבקשת מדוע לא צורפו התצהירים לבקשה המקורית. לגבי תצהירי שמש ורהב נטען כי הם "לא היו בנמצא בעת הגשת המרצת הפתיחה", והמבקשת לא הצליחה להשיגם קודם לכן. לגבי הבן יצחק נטען כי תצהירו לא צורף עקב טעות, ולגבי האב שמואל נטען כי יש כנגדו צו עיכוב יציאה מן הארץ, אך יתכן שיוכל להכנס ולהחקר על תצהירו. בסוף תגובתה מעלה המבקשת בקשה חלופית, להעביר את הדיון בתובענה לפסים רגילים.

6.         בקשתה של המבקשת הוא אכן בקשה לתיקון המרצת הפתיחה, ואין הסבר מניח את הדעת לשאלה מדוע לא צורפו התצהירים יחד עם הגשת הבקשה, אלא לאחר שהתיק נקבע להוכחות בעקבות הדיון המקדמי שהתקיים בתיק. בעיקר אמורים הדברים לגבי תצהירם של יצחק ושמואל רובננקו, אשר טוענים בתצהירם  כי מסמכי הלוואה והמשכנתא נחתמו בבית המבקשת. זו טענה מהותית ביותר, שכן המבקשת טוענת כי איש מנציגי הבנק לא הסביר לה על מה היא חותמת, בעוד שהבנק טוען כי חלק מן המסמכים נחתמו בבנק, וחלקם בפני עורכי דין חיצוניים של הבנק. כך גם מהותי הוא תצהירה של הגב' שמש, ממנו עולה כי המסמכים נחתמו על ידי המבקשת בביתה.

7.         בנסיבות האמורות לעיל, הבקשה הוגשה מאוחר מדי, ואין נימוקים טובים דיים לאיחור. עם זאת, הואיל ומדובר בראיות מהותיות לנושא הנדון, נראה לי כי יש להתיר את הגשת התצהירים כפוף לתשלום הוצאות, וכפוף לזכותם של המשיבים להגיש תצהירי תשובה משלימים בעקבות הגשת תצהירי המבקשת. בסופו של דבר, מן הראוי שכל הראיות הנוגעות בדבר יהיו בפני בית המשפט, כאשר שמיעת הראיות טרם החלה. התיקון המבוקש דרוש על מנת שבית המשפט יוכל להכריע בשאלות השנויות במחלוקת, ואין בעצם השיהוי בהגשת הבקשה כדי להצדיק את דחייתה, כאשר ניתן לאזן ענין זה באמצעות תשלום הוצאות, ומתן זכות למשיבים להוסיף תצהירים משלימים מטעמם.

8.         לפיכך אני מתיר את הגשת התצהירים, בתנאי שהמבקשת תשלם בתוך 30 יום לכל אחד מהמשיבים 1 ו-3 (המשיב 2 לא הגיש תגובה) הוצאות משפט בבקשה זו בסך 3,500 ש"ח בתוספת מע"מ, ובצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק מהיום ועד למועד התשלום בפועל.

המשיבים רשאים להגיש תצהירים משלימים בתוך 30 יום לאחר תשלום ההוצאות כאמור לעיל.

9.         המזכירות תשלח העתק מן ההחלטה לבאי כוח הצדדים.

ניתנה היום ז' בשבט, תשס"ו (5 בפברואר 2006) בהעדר הצדדים.

  התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: