החלטה בתיק הפ 1136/04 - פסקדין

1.         בפנינו בקשה למתן פסק דין הצהרתי, בה נדרש בית משפט זה לקבוע כי חתימתו של המבקש על טופס תביעת חוב זוייפה ואינה שלו, וזאת בכל הקשור להסדר נושים שיזמה המשיבה מס' 1 במסגרת תיק ה.פ. 611/01 שהתנהל בבית המשפט המחוזי בירושלים. בנוסף נדרש בית משפט זה ליתן פסק דין הצהרתי, על פיו יהא המבקש רשאי להגיש תביעה עצמאית נגד המשיבה מס' 1 בעקבות זיוף חתימתו.

2.         נוכח טענות המשיבים 1, 2, 3 ו- 5 בתגובתם באשר לחוסר סמכותו העניינית של בית משפט זה לדון בבקשה זו, הורתי למבקש בהחלטתי מיום 17/04/05 להמציא לבית המשפט אסמכתא חוקית על פיה מוקנית לבית משפט זה סמכות עניינית לדון בבקשה זו. בשל כל מיני סיבות התעכבה הגשת התגובה ובסופו של דבר נתקבלה התגובה במזכירות בית המשפט ביום 17/07/05.

3.         לאחר שעיינתי בבקשה ובתגובה, להלן החלטתי אך ורק לעניין סמכותו העניינית של בית משפט זה לדון בבקשה זו.

4.         העובדות הרלוונטיות לצורך הכרעה בבקשה הן:

א.          המבקש הינו מציל במקצועו ובהכשרתו, בעל רשיון ותעודת מציל משנת 1979, הועסק על ידי המשיבה 1 בתור מציל ראשי בתקופה שבין 11/01/91 ל- 25/08/00.

            ב.          ביום 25/08/00 פוטר המבקש מעבודתו ע"י מנכ"ל המשיבה 1.

ג.           המשיבה 1 נקלעה לקשיים כלכליים כבדים ופנתה ביוזמתה אל בית המשפט המחוזי בירושלים (תיק הפ 611/01) כדי להסדיר את חובותיה. ביום 09/08/01 אישר כב' השופט זיילר את הסדר הנושים ונתן לו תוקף.

ד.          ביום 07/10/02 הגיש המבקש כתב תביעה בבית הדין האזורי לעבודה בנצרת (להלן: "ביה"ד"), ובו העלה טענות כנגד המשיבה מס' 1 וביקש מבי"ד לפצותו בגין הנזק שנגרם לו בעקבות הפיטורין.

ה.          בחודש 12/2002 הגיש המבקש לביה"ד בקשה למתן פסק דין בהעדר כתב הגנה, ביה"ד דחה את הבקשה והעניק למשיבה מס' 1 שלושים יום להגשת כתב הגנה.

ו.           ביום 13/12/02 הגישה המשיבה מס' 1 תגובה לביה"ד, בה טענה כי המבקש מנוע מלהגיש את תביעתו בביה"ד, כיוון שכבר מונה נאמן למשיבה מס' 1 בירושלים. במסגרת ההסדר הגיש המבקש לבית המשפט המחוזי בירושלים תביעת חוב חתומה על ידו.

ז.           ביום 30/12/02 הגיש המבקש בקשה לביה"ד, בה דרש להורות למשיבה מס' 1 להמציא לו את המסכמים המאוזכרים בתגובתה. באותו יום נעתר ביה"ד לבקשה.

ח.          לאחר קבלת המסמכים, הגיש המבקש תלונה פלילית במשטרה בגין חשד לזיוף מסמך תביעת החוב הנחזה להיות חתום על ידו.

ט.          ביום 23/06/03 התקיים הדיון הראשון בביה"ד, ובו נקבע כי על עו"ד עמאד עברי - אשר אישר את חתימת המבקש - לתת את תגובתו לטענת המבקש כי מעולם לא הסכים שמישהו יתבע בשמו ככל שהדבר קשור למשיבה מס' 1.

י.           ביום 12/07/04 נתן ביה"ד החלטה, בה קבע כי בעקבות הודעת המבקש מיום 11/07/04 על פיה הודיע כי בכוונתו לפנות אל ביהמ"ש המחוזי אשר אישר את הסדר הנושים בעניינה של המשיבה מס' 1 על מנת לקבל סעד הצהרתי, לפיו חתימתו על תביעת החוב זוייפה ואף מעולם לא ידע על תביעת החוב ולא היה שותף בסוד העניינים, לכן יש להמתין עד שהמבקש יודיע לביה"ד אם ביהמ"ש המחוזי נעתר לבקשתו אם לאו.

5.         אין חולק כי עניינה של הבקשה הוא להכריע בשאלת תוקף חתימת המבקש על תביעת החוב שהוגשה במסגרת הסדר נושים שהתנהל בבית המשפט המחוזי בירושלים ואושר על ידו. אין גם חולק כי הסעד הנדרש בבקשה נופל במסגרת סמכותו העניינית של בית המשפט המחוזי. בנוסף אין חולק כי אם הסעד הנדרש בבקשה זו היה הליך עצמאי וחדש שאין לו קשר להליך שהתנהל בבית משפט אחר, הרי הסמכות המקומית לדון בבקשה זו תהא של בית משפט זה וזאת נוכח האמור בתקנה 3 (א) (1) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד - 1984, מכיוון שכתובתה הרשומה של המשיבה מס' 1 הינה במטולה שנמצאת בתחום סמכותו המקומית של בית משפט זה.

השאלה שאנו צריכים להכריע בה הינה, איזה בית משפט מחוזי מוסמך לדון בבקשה, האם בית המשפט המחוזי בירושלים אשר דן ואישר את הסדר הנושים ואליו הוגשה תביעת החוב של המבקש ולגביה הועלתה טענת הזיוף, או של בית משפט מחוזי זה? בית המשפט העליון נדרש לדון בסוגייה זו מלפני הרבה שנים. בבג"ץ 637/77 רבקה פריזלנד נ. בית הדין הרבני האזורי ירושלים, פ"ד לב (2) 485 נקבע:

"ההלכה שחזר עליה בית המשפט פעמים רבות היא - שאם ערכאה אחת דנה ופסקה בעניין שבסמכותה, אין ערכאה אחרת נזקקת לתביעה חוזרת באותו עניין עצמו בכל מקרה שמבקשים להביא שינוי בפסק דין שניתן על ידי בית המשפט או בית דין מוסמך, יש להביא את העניין מכוח כלל ההמשכיות לפני מי שנתן את פסק הדין".

בענייננו, הסעד ההצהרתי הנדרש על ידי המבקש קשור באופן ישיר להסדר הנושים אשר כאמור אושר על ידי בית המשפט המחוזי בירושלים. טענותיו של המבקש לזיוף חתימתו על תביעת החוב, כרוכה באופן ישיר להסדר הנושים ואף מועלית  נגד קיומו של הסדר הנושים, למעשה בקשה זו נועדה לגרום לשינוי ו/או ביטול החלטת בית המשפט המחוזי בירושלים אשר אישר ונתן תוקף להסדר הנושים שכלל תביעת החוב נשוא הבקשה בפנינו, לכן על סמך עקרון ההמשכיות שנקבע בפסיקה, הסמכות העניינית לדון בבקשה זו הינה של בית המשפט המחוזי בירושלים.

גם כב' השופט זוסמן ז"ל בספרו סדרי הדין האזרחי מהדורה שביעית עמ' 22 - 21 ציין כי: