החלטה בתיק הפ 1029/05

בפני בקשה לתיקון המרצת הפתיחה וכן עתירה להגשת תצהיר נוסף.

1.         התובענה המקורית הוגשה על דרך המרצת פתיחה ביום 4.9.05 ובה העלה המבקש, שהינו דירקטור במשיבות 1 ו- 2, שלוש עתירות כדלקמן:

            עתירה א' - לצוות על המשיבים להמציא לו את כל הדוחות הכספיים לשנים 2002, 2003 ו- 2004 של כל החברות המוחזקות ו/או הקשורות למשיבות 1 ו-2 ואשר מפורטות בנספח א1 לתובענה.

            עתירה ב' - להורות כי לא תתקבל אצל המשיבות 1 ו-2 כל החלטה בעניינים מהותיים, ובכללם אישור דוחות כספיים, ביצוע השקעות, עסקאות ותשלומים מהותיים וכו' - כל עוד לא יימסרו למבקש הדוחות נשוא עתירה א'.

            עתירה ג' - לצוות על המשיבים לאפשר למבקש לעיין ו/או לקבל העתק מכל מסמך המצוי ברשותם ו/או ברשות חברות שבשליטתם ואשר " המבקש ביקש או יבקש אותם מן המשיבים או מי מהם".

2.         הדיון בתובענה נקבע ליום 16.1.06.

            לקראת הדיון הגיש המבקש בקשה מוסכמת לדחיית הדיון בנמקו את בקשתו בכוונתו להגיש בקשה לתיקון המרצת הפתיחה.

            עוד הודיע המבקש כי הוסכם על הצדדים כי המשיבים לא יגישו את תגובתם להמרצת הפתיחה, אלא לאחר מתן ההחלטה בבקשת התיקון.

            אי לכך בוטל הדיון.

            לאחר שורה של הסכמות הדדיות להארכת מועד, הגיב המבקש לתגובת המשיבים,  והתיק הובא בפני לצורך מתן החלטה.

3.         עיון בבקשת התיקון מעלה כי המבקש עותר למחיקה גורפת של עתירות א' ו- ב' לתובענה המקורית, באופן שרק עתירה ג' נותרת על כנה, ולהוספת עתירה נוספת, בה מבוקש להצהיר כי המשיבים אינם רשאים לסרב לבקשה נשוא עתירה ג' ו/או להתנותה בתנאים המפורטים באחד עשר סעיפי המשנה, ובכללם: דרישה למתן פרוט באשר למטרה לשמה דרושים המסמכים, הגבלת העיון במשרדי החברה, אי קבלת העתקים, אי הצגתם לצד שלישי וכן הלאה.

תיקון נוסף, לו עותר המבקש, הינו צו המצהיר כי סרוב המשיבים להמציא את המסמכים המפורטים בנספח ט' מהווה פגיעה שלא כדין בזכויות המבקש כדירקטור. עוד מבוקש ליתן צו המצהיר כי על המשיבים לפעול ב"שקידה ראויה" לצורך השגתם של המסמכים ומסירתם לידי המבקש.

4.         המשיבים מתנגדים לבקשה.

            לטעמם, מדובר בעובדות שלא זו בלבד שהיו ידועות למבקש עובר להגשת התובענה המקורית, אלא שאף המסמכים נשוא בקשת התיקון מפורטים בנספח ט' שצורף לתובענה המקורית. לטענתם, אף התנאים שהוצבו על ידם לצורך מתן העיון במסמכים, הוצגו למבקש בטרם הגשת התביעה המקורית, ואין בהם כל חדש.

            עוד טוענים המשיבים כי הסכסוך איננו מתאים לברור בהליך של המרצת פתיחה, שכן מדובר בסכסוך ענק חובק עולם ובמסכת עניפה של תכתובת, מסמכים ופרוטוקולים וכן בשורת עדים - המצריכים ברור בדרך רגילה ולא בדרך מקוצרת של המרצת פתיחה. לטעמם, עמוסה המרצת הפתיחה באירועים עובדתיים, תוך העלאת טענות חמורות כנגד המשיבים ואחרים בשימוש לרעה בזכות, בחוסר תום לב, בחובת אמון וכו', ומשכך לא ניתן לבררה בדרך הרגילה.

5.         נטייתו הכללית של בית המשפט הינה לאשר תיקון כתבי טענות כדבר שבשגרה, וזאת על מנת לאפשר דיון בשאלה האמיתית השנויה במחלוקת, על מנת לייעל את הדיון ועל מנת שלא לדון בפלוגתא שאין בה עוד צורך.

יחד עם זאת, לא יתיר בית המשפט תיקונה של תביעה מקום שאין מדובר כלל בתיקון כי אם בהחלפה גורפת של עילת התביעה או של הסעדים המתבקשים בה, שאו אז אין מדובר כלל בתיקון כי אם בתובענה חדשה, ו/או כאשר עסקינן בתיקון שממילא לא יביא כל תועלת.

עיון בתובענה המקורית מעלה כי זו משתרעת על פני לא פחות מ-32 עמודים, ותומך בה תצהיר המחזיק ב-31 עמודים, וכל כולה התייחסות לשתי העתירות אשר מחיקתן מתבקשת בעתירת התיקון.

            רק בעמ' 31 לתובענה, בסעיף 162 שבה, מתייחס המבקש לעתירה השלישית ומנמק אותה בצורך לקבוע הוראה כללית שתייתר פנייה לבית המשפט לגבי כל מסמך ומסמך, וכדבריו: " צו העשה והסעד ההצהרתי המבוקשים כאמור נחוצים על מנת לקבוע הוראה כללית שתייתר (כך יש לקוות) את הצורך לפנות לבית המשפט לגבי כל מסמך ומסמך שהמשיב מספר 3 מונע או ימנע את מסירתו למבקש".