החלטה בתיק בשא 9446/04

1.         בפני בקשה החייב למתן צו הפטר לפי סעיף 61 לפקודת פשיטת הרגל (נוסח חדש), התש"ם-1980 (להלן - "הפקודה").

רקע עובדתי

2.         ביום 22.1.03 ניתן כנגד המבקש צו כינוס בהתאם לבקשתו והושת עליו צו תשלומים חודשי בגובה 200 ש"ח.

ביום 2.10.03 הוכרז החייב כפושט רגל והוגשו נגדו 11 תביעות חוב על סך כולל של 261,474.

החייב הציע הצעה להסדר לפיה ישלם סך של 17,000 ש"ח שהיוו 6.5% מסך תביעות החוב בתיק אולם הן הכונס הרשמי והן חלק מהנושים העלו התנגדות בשל גובה סכום ההסדר המוצע.

3.         בבקשה דנן טען המבקש כי אין הוא יכול עוד לעמוד בתשלום סכום של 17,000 ש"ח והציע להוסיף למצבת החובות 5,000 ש"ח בלבד.

לטענתו, הוא אינו עובד ומשתכר מפנסיה צבאית והשלמת הכנסה בלבד כאשר החלק הארי של הכסף מופנה לתשלום מזונות. המבקש מוסיף וטוען כי איננו עובד ואי לכך אין טעם בהמשך ההליכים נגדו שכן הוא הופך לנטל כלכלי על החברה ולנושים לא תמצא כל תועלת מהמשך הליכי הפש"ר.

4.         כונס הנכסים הרשמי בתסקירו מיום 28.10.04, סבור כי אין מקום לתת צו הפטר לחייב כנגד הכספים שהצטברו בקופת פשיטת הרגל וכי יש להתנות את מתן הצו בתשלום סכום שלא יפחת מסכום של 15,000 ש"ח כפי שהציע המבקש בעבר.

5.         רוב הנושים של המבקש לא הביעו התנגדות לבקשה. הנושה העיקרי,  רו"ח גדי שוייביץ, הסכים לבקשה למתן הפטר (באמצעות רעייתו אשר התייצבה לדיון בבית המשפט) וכך אף הנושה בנק לאומי לישראל בע"מ אשר הותיר את ההחלטה לשיקול דעתו של בית המשפט.

הנושה היחידה שהגישה התנגדות הינה חברת טופזקו וויליאמס השקעות בע"מ, אשר ציינה בהתנגדותה כי אין להתיר למבקש לקבל הפטר בסכום שהינו זניח ליתרת החובות שנצברו לחובתו ואולם לחילופין הודיעה הנושה כי היא לא תתנגד למתן ההפטר במידה וישולם לה סכום שלא יפחת מסך של 2,113 ש"ח.

אדגיש כבר עתה כי הצעה זו דינה להדחות באשר תשלום שכזה לנושה, על אף שהינו זניח, מהווה העדפת נושים. עם זאת, ניתן לטעמי ללמוד מהסכמה זו של הנושה, על עמדתה באשר למתן צו ההפטר.

6.         בדיון שהתקיים בבית המשפט חזר וטען המבקש כי אין לו כל יכולת להפקיד את הסכום של 15,000 ש"ח שהציע בעבר שכן ההצעה נבעה מההסכמה של אחותו לשלם את הסכום ואולם היא חזרה בה מהסכמה זו.

7.         דין הבקשה להתקבל.

ככלל, העיקרון הגלום ביסודו של צו ההפטר הינו הכרה באינטרס הלגיטמי של פושט הרגל אשר נקלע בתום לב לחובות שאינו מסוגל לפרעם,לפתוח דף חדש בחייו.

מאחר ומתן הפטר לחייב המשחרר אותו מחובותיו, פוגעת בזכות הקניין של הנושים, על בית המשפט הדן בבקשה להפטר, לאזן בין מתן אפשרות לפושט הרגל לפתוח דף חדש בחייו, לבין הפגיעה בזכות הקניין של הנושים המוגנת לפי סעיף 3 לחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו.

בין השיקולים שעל בית המשפט לשקול בדונו בבקשת החייב למתן צו הפטר, על בית המשפט להביא בחשבון את התנהגותו של החייב לפני ובמהלך הליכי פשיטת הרגל; את האמור בתסקיר שהוגש על ידי הכונס הרשמי; את עמדת הנאמן והנושים וכן את התועלת לנושים בהמשכת הליכי פשיטת הרגל (ש. לוין, א. גרוניס - פשיטת רגל (מהדורה שניה) עמ' 193).

ומן הכלל אל הפרט

8.         מחוות דעת הכונ"ר שהוגשה על פי סעיף 18 ד' לפקודת פשיטת הרגל, עולה כי המבקש נקלע למצבו בתום לב וכי אין לו חלק ביצירת חובותיו שכן לטענתו, גרושתו זייפה את חתימתו על גבי שיקים שונים.

גירסה זו נמצאה אמינה על ידי הכונ"ר, בין היתר בשל עברה הפלילי של גרושתו של המבקש - קרי, הרשעתה במעילת כספים בהיותה עובדת ציבור בבנק.

            המבקש שיתף פעולה עם חוקריו במהלך הליכי פשיטת הרגל ולא היה במעשיו ניצול לרעה של ההליכים.

למבקש אין נכסים וכן אין  בכושר השתכרותו הנוכחי והעתיד לבוא כדי להגדיל בכלל ו/או באופן משמעותי, את קופת פשיטת הרגל  ובכך לכסות את חובותיו לנושיו.