החלטה בתיק בשא 9162/05

1.         ביום 1.5.03 הגישה המבקשת כנגד המשיבות 1-5 כתב תביעה על סך 2.7 מיליון ש"ח. ביום 14.4.05 הגישה המבקשת כתב תביעה מתוקן ובו תיקנה את סכום התביעה לסך 7.7 מיליון ש"ח, וכן צירפה נתבעים נוספים, ביניהם המשיבים 6 עד 8 בבקשה שבפני, אשר נטען לגביהם כי הונו את המבקשת, ובסיוע המשיבה 1 משכו מחשבון המבקשת כספים רבים, באמצעות שיקים אשר נרשמו לפקודתם, הסבת שיקים שנועדו לעובדים והפקדתם בחשבונותיהם או משיכת מזומן  מחשבון המבקשת.

2.         עם הגשת כתב התביעה המקורי, הוגשה בקשה למתן צו העיקול ביום 16.4.04. צו העיקול ניתן על ידי כב' השופט סוקול, על חלק מסכום התביעה.

3.         בד בבד עם הגשת כתב התביעה המתוקן הגישה המבקשת בקשה נוספת למתן צווי עיקול בגין הסכום המעודכן, וכן על רכוש הנתבעים הנוספים, וזאת בכדי להבטיח את ביצועו של פסק הדין במידה והמבקשת תזכה בתביעתה המתוקנת.

ביום 14.4.05 נעתרתי לבקשה להטלת עיקולים, ועתה מונחת בפני בקשה לביטולם. 

4.         עיקרי העובדות הנוגעות לתביעה העיקרית בין הצדדים פורטו בהרחבה בהחלטתו של השופט רון סוקול מיום 16.4.04, ואין צורך לפרטם בשנית. אותה החלטה מתייחסת אמנם למשיבות 1-5 בלבד, אך עיקרי הדברים זהים גם לגבי המשיבים 6-8.

עיקר המחלוקת בין הצדדים תומצתה באותה החלטה כדלהלן: 

"דומה שאין מחלוקת כי הועברו כספים מקופת המבקשת לחשבונותיהן של המבקשות. המבקשות, כאמור לעיל, אינן חולקות על כך. המחלוקות הינן בשאלות אם העברת כספים זו נעשתה על פי רצון ובהסכמת המבקשת ומנהלה, מר גבי קנדרו או שמא מתוך הונאה ומרמה וכן בשאלה האם הושבו הכספים או חלקם ומהו הסכום שהושב". (סעיף 13 להחלטה מיום 16.4.04).

5.         כך, דומה כי אין מחלוקת כי המשיבים משכו כספים רבים מחשבון המבקשת, והמחלוקת, אשר תידון במסגרת התביעה העיקרית היא האם כספים אלו הוצאו על פי הוראת מנהל המבקשת, או תוך הסתרה ממנו ונטילת הכספים לעצמם.

6.         המשיבים טוענים כי לא קיימות ראיות, ולו לכאורה, להוכחת תביעת המבקשת, וכי  כל מעשיהם נעשו על דעת מנהל המבקשת ועל פי הוראתו, וכי המדובר במעשה הונאה של מנהל המבקשת כלפי מס הכנסה, תוך ניצול המשיבים, ותוך שהתביעה נגדם מוגשת כ"הסבר" למס הכנסה כדי להימנע מאישום בגין העלמת מס,  ותו לא.

7.         בנוסף, טוענים המשיבים 1 עד 7 כדלהלן:

7.1        הסכומים אשר מתייחסים לתקופה שלפני יום 1.5.96 התיישנו.

7.2        אין להתבסס על דו"ח החקירה כראיה לכאורה, מאחר והוגש בניגוד לקבוע בדין, כשאינו ערוך בתצהיר וחותמו לא הובא לעדות.

7.3        הבקשה מיותרת הואיל וקיימת הכרעה של כבוד השופט סוקול לגבי הסכומים לגביהם ניתן להטיל עיקול. 

7.4        אין חשש להכבדה.

7.5        חוסר ניקיון כפיים מצד המבקשת, מאחר ומנהל המבקשת הוא העומד מאחורי ניהול ספרים כפולים במבקשת.

7.6        מאזן הנוחות נוטה לביטול העיקול.

8.         המשיב 8 מוסיף וטוען כי            אין כל ראיות כי כספים כלשהם השייכים למבקשת נכנסו לחשבון הבנק שלו. לטענתו, המבקשת מחזיקה בשיק אחד בלבד, על סך 40,000 ש"ח, אשר נמשך לפקודתו, אם כי לא על ידו,  וכי הוא זה אשר הפנה את תשומת לב מנהל המבקשת לקיומו. כן טוען המשיב כי טענת המבקשת כאילו משך כספים במזומן מתוך חשבונה איננה הגיונית מאחר והדבר הינו בניגוד גמור לנהלים הבנקאיים אשר אינם מאפשרים משיכת כספים מהחשבון אלא לבעלי החשבון ולמיופי כוחם. נוהלי הבנק מעידים, לטענתו, על צדקת טענתו כי כל  משיכות הכספים אשר משך מחשבון המבקשת נעשו על פי הוראת מנהל המבקשת.

לטענתו, העובדה כי לא צורף כנתבע לכתב התביעה המקורי, והשיהוי בהגשת התביעה כנגדו מעידים כי לא נחשד בגניבה.

גם המשיב 8 מפנה להיעדר ניקיון כפיים מצד המבקשת, טוען כי מאזן הנוחות נוטה לביטול העיקול. לטענתו, המבקשת אינה פעילה והיא חסרת אמצעים ו/או נכסים ולכן אם תדחה התביעה והעיקול הזמני יוסר, לא יוכל המשיב לגבות את נזקיו מהחברה חדלת הפרעון. לפיכך, גם אם יוטל עליו עיקול כלשהו מבקש הוא כי המבקשת תחויב בהפקדת פיקדון בשיעור 20% מסכום התביעה, וכי מנהל המבקשת יחוייב לחתום על ערבות אישית לכל נזק שייגרם.