החלטה בתיק בשא 90/07 - פסקדין

השופט שמואל צור

1.         לפנינו בקשה לעיכוב ביצוע פסק דינו של בית הדין האזורי בבאר-שבע (השופטת יעל אנגלברג-שהם; תיק ע"ב 2093/04), בו נדחתה תביעתה של המבקשת תוך חיובה בהוצאות משפט ושכר טרחת עורך דין בסכום של 15,000 ש"ח.

2.         המבקשת הינה מהנדסת בניין ואילו המשיבה היא חברה אשר עיקר עיסוקה הינו מתן שירותי אדריכלות, ייעוץ והנדסה. בבית הדין האזורי בבאר-שבע התבררה תביעה שהגישה המבקשת לתשלום פיצויי פיטורים ודמי הבראה  המגיעים לה עם סיום עבודתה במשיבה. בית הדין האזורי דחה את התביעה. בית הדין האזורי קבע כי המבקשת לא הוכיחה קיומם של יחסי עובד -מעביד. עוד קבע בית הדין כי הטענה לקיומם של יחסי עובד-מעביד לוקה בחוסר תום לב. בהקשר זה קבע בית הדין כי לאורך כל תקופת ההתקשרות בין המבקשת למשיבה ידעה המבקשת על תנאי החוזה ואף פעלה על פיו. המבקשת היתה מנפיקה חשבוניות מס למשיבה בעבור שירותיה וגובה על כך תשלום. עוד קבע בית הדין כי תביעת המבקשת הוגשה למעלה מחמש שנים לאחר סיום התקשרותה עם המשיבה והמבקשת לא פנתה למשיבה  לדרישה לתשלום זכויותיה סמוך לאחר פיטוריה. עובדות אלה, כך קבע בית הדין, עולות בקנה אחד עם מסקנתו לפיה המבקשת עצמה לא סברה, במהלך עבודתה וסיומה, כי קיימים יחסי עובד-מעביד בינה לבין המשיבה. לאור כל זאת החליט בית הדין לחייב את המבקשת בהוצאות המשיבה ובשכר טרחת עורך דין בסכום של 15,000 ש"ח בצירוף מע"מ.

3.         המבקשת הגישה ערעור על פסק הדין ובמקביל הגישה לבית הדין האזורי בקשה לעיכוב ביצועו. בקשה זו נדחתה בהחלטה מיום 14.9.06. עם זאת, בהסכמת המשיבה, החליט בית הדין לפרוס את תשלום ההוצאות לשלושה תשלומים שווים ורצופים. מכאן הבקשה לעיכוב הביצוע שבפנינו.

4.         לטענת המבקשת, קיימים לה סיכויים טובים לזכות בערעור, שכן טעה בית הדין האזורי במספר קביעות ובמשקל שנתן להם, אשר היוו בסיס למסקנתו בדבר העדר קיומם של יחסי עובד-מעביד. כמו כן טוענת המבקשת כי סכום ההוצאות שהוטל עליה במסגרת פסק הדין (15,000 ש"ח) הינו גבוה וחורג מן הסכומים המקובלים הנפסקים בבתי הדין לעבודה, זאת בהתחשב לסכום שנתבע (כ- 28,773.25 ש"ח). עוד טוענת המבקשת כי תשלום מיידי של הסכום הפסוק, כאשר משפחתה מתקיימת מסך כ- 4,200 ש"ח, כפי שעולה מתצהירה המצורף כתמיכה לבקשה זו, יהווה עבורה ועבור משפחתה מעמסה כספית כבדה ויגרום  לנזק ממשי. לעומת זאת, כך טוענת המבקשת, למשיבה לא ייגרם נזק בהיקף דומה אם יעוכב תשלום ההוצאות עד למתן פסק הדין בערעור.

5.         המשיבה מתנגדת לבקשה וטוענת כי יש לפעול על פי הכלל כי הגשת ערעור אינה מעכבת ביצועו של פסק דין שניתן. עוד טוענת המשיבה כי קיים שיהוי ניכר בהגשת הבקשה, זאת מאחר ופסק הדין ניתן בחודש יולי 2006 בעוד שהבקשה לעיכוב ביצוע הוגשה לבית הדין האזורי חודשיים לאחר מכן ולבית הדין הארצי לאחר ארבעה חודשים נוספים. מוסיפה המשיבה  וטוענת כי סיכויי הערעור של המבקש אינם גבוהים. עוד טוענת המשיבה כי ההוצאות שנפסקו סבירות בשים לב להתנהגות המבקשת ובהתחשב להוצאותיה של המשיבה בהליך ולמספר הדיונים שהתקיימו.

6.         הלכה פסוקה היא כי מי שזכה בדינו זכאי לממש את פרי זכייתו באורח מיידי והגשת ערעור אינה מעכבת את מימושו. עיכוב ביצוע של פסק דין הוא בבחינת החריג, במיוחד כן שכמדובר בחיוב כספי. עם זה, נקבעו בפסיקה שני תנאים שבהתקיימם יעכב בית הדין את ביצוע פסק הדין אם לאו: האחד הוא סיכויי ההצלחה של המבקש והשני הוא בחינת הנזק שייגרם למבקש כתוצאה מאי עיכוב ביצוע הפסק אל מול הנזק שייגרם למשיב אם יעוכב הביצוע (רע"א 6480/00 עיריית תל-אביב-יפו ואח' נ' בצלאל אהובה ואח',לא פורסם, ניתן ביום 19.11.2000).

7.        בנסיבות העניין, בהתחשב בטענות המבקשת בערעור ובשים לב לגובה ההוצאות ביחס לסכום התביעה, מוצאים אנו לנכון לעכב חלקית את ביצועו של פסק הדין באופן שהמבקשת תשלם למשיבה 5,000 ש"ח מתוך הסכום הפסוק, בשני תשלומים שווים ועוקבים שהראשון בהם יהיה ה- 1.3.07, ויתרת הסכום בסך 10,000 ש"ח תעוכב. 

אין צו להוצאות בבקשה זו.

ניתנה היום י"ז שבט, תשס"ז (5 פברואר, 2007), בהעדר הצדדים.

______________          ______________             _________________

השופטת נילי ארד             השופט שמואל צור              השופטת לאה גליקסמן

        ___________________        _____________________

                     נציג עובדים מר עוזר כרמי         נציג מעבידים מר זאב אבלס  התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: