החלטה בתיק בשא 879/08

1.            ביום 3.2.08 הגישו העותרים, שהינם המשיבים בבקשה דנן (להלן: " העותרים"), המרצת פתיחה שעניינה מתן פסק דין הצהרתי, כי חברי האגודה, שהינה המבקשת 1 בבקשה דנן (להלן: " האגודה"),שווי זכויות וחובות וכן, וזה העיקר, להצהיר, על בטלותה של החלטת ועד ההנהלה מיום 10.1.08, אשר על פי טענתם של העותרים, עומדת בניגוד לעקרון השוויון ותוצאתה היא חלוקה בלתי שוויונית של כספים השייכים לאגודה. עוד ביקשו העותרים להצהיר, כי יש לחלק את תמורת מכירת יחידות ההשתתפות של האגודה בתנובה באופן שווה בין כל חברי האגודה.

2.            יצוין, כי המרצת הפתיחה הוגשה במקור לבית המשפט המחוזי בחיפה (ה"פ 72/08), אולם, היא הועברה לבית משפט זה בהתאם להחלטת בית המשפט המחוזי בחיפה (כב' השופט א. קיסרי) מיום 21.2.08 (בש"א 2738/08), לפיה, בית משפט זה הינו בית המשפט המוסמך לדון בתובענה.

3.            ביום 6.4.08 הגישה האגודה בקשה דנן שכותרתה: " בקשה להארכת מועד להגשת כתב הגנה ו/או תצהיר תשובה כך שיוגשו בתוך 30 יום מיום מתן החלטת כב' ביהמ"ש בבקשות הבאות: (א) בקשה להעביר המחלוקת לדיון בפני רשם האגודות השיתופיות                                                                                                                                                                                                                           (ב) בקשה להעביר התובענה לבירור בפסים רגילים".

באשר לבקשה להעביר את המחלוקת לדיון בפני רשם האגודות השיתופיות

4.            האגודה, כמו גם מעתוק רחמים ו- 18 אחרים, חברי ההרחבה השניה, סבורים, כי התובענה צריכה להתברר בפני רשם האגודות השיתופיות וזאת בשל מורכבותה ובשל הצורך לאבחן בין סוגים שונים של חברים באגודה אשר נוצרו ונתהוו לאורך השנים מאז הקמת האגודה בתחילת שנות החמישים של המאה הקודמת ועד היום. לטענתם, חוות דעתו וקביעתו של רשם האגודות בענין זה חיוניות ומתבקשות בהיותו מוחזק כמומחה לעניין זה על ידי בתי המשפט. הם הפנו לטיעוניהם שהועלו על ידם בעניין זה במסגרת בש"א 2737/08 במחוזי חיפה, שעיקרם:

א.            העותרים אינם בעלי זכויות בנחלות (משקים חקלאיים) אלא במגרשים צמודי קרקע עליהם בנו את בתי המגורים שלהם.

ב.            העותרים לא היו מעולם שווי זכויות ושווי חובות כבעלי הנחלות.

5.            העותרים התנגדו לבקשה בטענה, כי האגודה מנועה מלהעלות בשנית בקשה דנן, שכן שאלת הסמכות נדונה והוכרעה על-ידי בית המשפט המחוזי בחיפה בטרם הועבר הדיון בתובענה לבית משפט זה במסגרת החלטתו של כב' השופט א. קיסרי מיום 21.2.08, לפיה, בין היתר, נדחתה בקשת האגודה לעיכוב ההליכים והעברתם לבוררות (להלן: " החלטתו של כב' השופט קיסרי"). העותרים שבו וטענו, כי המחלוקת בינם ובין האגודה ויתר הצדדים נוגעת לשאלה חוקתית-קונסטיטוציונית נוכח טענתם, שהם בעלי זכויות וחובות שווים ובהסתמכם על אחד מעקרונות היסוד החוקתיים באגודה שיתופית, שהינו עקרון שוויון הזכויות של כלל חברי האגודה בינם לבין עצמם צעירים כותיקים. 

6.            דין הבקשה להדחות;

עיון בבקשה דנן ובהחלטתו של כב' השופט קיסרי מלמד, כי האגודה אכן ביקשה לעכב את ההליכים בתובענה ולהעבירה לבוררות בפני רשם האגודות השיתופיות. כב' השופט קיסרי בהחלטה מנומקת מיום 21.2.08 דחה את הבקשה בקובעו, " אין מקום להעתר לבקשה לעיכוב הליכים ואני דוחה אותה. בעשותי כן, אני ער לכך, שמתקיימים כבר הליכי בוררות בין האגודה לבין המשיבים 3 ואפשר שלאור זאת ישקלו המשיבים 1 את עמדתם ויצטרפו גם הם להליכי הבוררות, אולם כל עוד לא הסכימו לכך, אין מקום לכפות עליהם את הבוררות".     

כב' השופט קיסרי קיבל את טענת העותרים, כי המחלוקת בתובענה נוגעת לעקרונות יסוד של אגודות שיתופיות וככזו זכאים העותרים שהתובענה תתברר בבית המשפט וזאת בהסתמך על ההלכה שנפסקה בע"א 808/92 דלתון מושב עובדים של הפועל המזרחי להתיישבות חקלאית שיתופית בע"מ ואח' נ' אלגאלי ואח', אליו הפנו העותרים בתגובתם לבקשה דנן.

בנסיבות אלה, ומשלא השיגה האגודה על החלטתו של כב' השופט קיסרי, ולא הצביעה על שינוי בנסיבות, אני קובע, כי החלטתו של כב' השופט קיסרי מיום 21.2.08 בעינה עומדת והאגודה מנועה מלהעלות טענות בעניין סמכותו העניינית של בית משפט זה לדון בתובענה.

באשר לבקשה להעברת התובענה לבירור בפסים רגילים

7.            האגודה סבורה, שהליך של המרצת פתיחה אינו המסגרת הדיונית הנאותה לבירורה של המחלוקת, שכן יש צורך בגילוי מסמכים, מתן פרטים נוספים, שמיעת עדים והצגת ראיות על מנת שמלוא התמונה המורכבת תהא בפני בית המשפט.

8.            העותרים מתנגדים לבקשה וטוענים, כי לפי הוראת תקנה 253 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד - 1984 (להלן: " התקנות") " תובענה לסעד הצהרתי גרידא מותר להגיש בדרך המרצת פתיחה" וכי אין בסיבוך או קושי משפטי או עובדתי כדי למנוע את השימוש בהליך זה.

9.            בתשובתו לתגובת העותרים, הוסיף ב"כ האגודה וטען, כי בע"א 205/08 חובני נ' דקלה חברה לבניה, נקבע, כי שאלות מורכבות הקשורות עם ראיות רבות לענין שעורי השקעות של כל הנוגעים בדבר הערכת פיצויים, קביעת זכויות וכדומה, אינן תואמות לבירור בהליך של המרצת פתיחה; ובענייננו, תבקש האגודה להניח תשתית עובדתית, לפיה, העותרים לא רק שאינם בעלי משקים או מכסת יצור אלא שלא השתתפו מעולם בהוצאות האגודה ובתשלום להון האגודה וממילא אין להם חלק כלשהו ברכוש האגודה או ברווחיה. לשיטתו, היות והליך המרצת פתיחה נועד להתברר על פי תצהירים ובצורה מקוצרת, אין המקרה דנן מתאים להתברר במסלול של המרצת פתיחה.

10.          תקנה 258 לתקנות קובעת בהאי לישנא:

                " בכל שלב של הדיון רשאי בית המשפט, אם נראה לו כי אין זה מן הראוי לטפל בבקשה בדרך המרצת פתיחה, לבטל את המרצת הפתיחה ולהפנות את בעלי הדין לתובענה בדרך הרגילה או לדון בה כאילו היתה תובענה בדרך הרגילה, ולשם כך רשאי הוא להורות על הגשת כתבי טענות".

הלכה היא, כי עצם קיומה של מחלוקת עובדתית כשלעצמה אינו שולל את ההצדקה לניהול ההליך בדרך של המרצת פתיחה, שכן אם המחלוקת אינה מסובכת ניתן לבררה גם במסגרת המוגבלת המאפיינת הליך זה (ע"א 1937/92 קוטלר נ' קוטלר, פ"ד מט(2), 233, 240 ו- א. גורן, סוגיות בסדר דין אזרחי, מהדורה שמינית, עמ' 481).