החלטה בתיק בשא 8680/06 - פסקדין

הנתבעת עותרת למתן הארכת מועד להגשת הודעות צד ג'.  יש לציין, כי הבקשה הוגשה ביום 6/4/06.

התובעים מסכימים למתן הארכת מועד להגשת הודעות צד ג' רק כלפי צדדי ג' 1-4.

הצדדים הביעו את עמדותיהם הנגדיות גם בדיון שנערך לפניי ביום 11/6/08. בהחלטתי מיום 18/7/08 ציינתי כי לא ברור מהי זהותם של צדדי ג' השונים שמבוקש משלוח הודעת צד ג' כנגדם, וכן לא ברורה התנגדות התובעים לגבי מתן הארכת מועד להגשת הודעת צד ג' כנגד צדדי ג' 5 ואילך, ולפיכך הוריתי על הגשת תגובות נוספות בנושאים אלה.

בתגובתם מיום 21/8/08 טוענים התובעים כי לשיטתם, יש להתיר משלוח הודעות צד ג', רק בעניין קריסת התקרה מעל לחנייה הדרומית, להבדיל מסוגיית הליקויים ברכוש המשותף (שתי סוגיות הניצבות ביסוד התביעה).

לתגובת התובעים מצורף עותק מטיוטת הודעת צד ג', כפי שנשלחה להם מצד הנתבעת.

התובעים טוענים, כי מאז הגשת התביעה, הנתבעת לא תיאמה עימם בדיקה משותפת של הליקויים ברכוש המשותף, וממילא גם לא פעלה בדרך כלשהי לתיקונם.   לטענתם, במסגרת פניותיה אליהם, הנתבעת לא עתרה למתן הארכת מועד להגשת הודעות צד ג' בקשר לליקויים השונים שאוזכרו בכתב התביעה, אלא בקשותיה נסבו רק על הגשת הודעת צד ג' בעניין קריסת החניון.

בנוסף, טוענים התובעים, כי הנתבעת נמנעה מבקש הארכת מועד במשך למעלה משנתיים, ולמעשה, ניתן היה למחוק את הבקשה מחוסר מעש, שכן מדובר בבקשת ביניים, שבעל דין מחוייב לבקש לדון בה, או להגיש בקשה אחת במקומה.

נראה כי הסכמת התובעים מצומצמת רק להודעת צד ג' המוגשת בגין קריסת החניון, מאחר שמלכתחילה, בקשת הנתבעת להארכת מועד נסבה על רכיב זה, וכן מאחר שטענות הנתבעת בדבר הליקויים השונים ניתנות לבירור במסגרת אחרת, ללא קשר לבירור התביעה הנוכחית.

בהתאם לכך, עורכים התובעים הבחנה בין צדדי ג' 1-4 לבין צדדי ג' 5-15.

עיינתי בנוסח הודעת צד ג' שצורפה לתגובה, והתרשמתי כי הטענות המופנות כלפי צדדי ג' 1-4 אכן נסבות על קריסת החניון, בעוד שהטענות המופנות כלפי צדדי ג' 5-15 נסבות בעיקר על ליקויי בנייה אחרים (אם כי ייתכן שחלק מהם השפיעו באופן עקיף על קריסת התקרה בחנייה).

כידוע, הודעת צד ג' היא מעין תביעה המותנית בקבלת עמדתו העקרונית של התובע, ומטרתה היא קשירת אותו צד ג' להליך, באופן שייתר התדיינות מחודשת בין הנתבע לצד ג', וחיסכון בהוצאות שעשויות להיות כרוכות במסגרת התדיינות נפרדת (א' גורן, סוגיות בסדר דין אזרחי, מהדורה שמינית, עמ' 412-413).  לפיכך, כאשר הדיון בהודעת צד ג' מסרבל את ההליך, ואינו תורם ליעילות הדיון, אין הצדקה להתיר הארכת מועד להגשתה (רע"א 8716/04 סלבין בנין והשקעות (ישראל) בע"מ נ' רסולי (30/12/04)).

בענייננו, דווקא העובדה שהנתבעת מבקשת להגיש הודעת צד ג' כנגד חמישה עשר גורמים שונים, שכולם, לשיטתה, מעורבים באופן כזה או אחר במסכת העובדתית שביסוד התביעה, מצדיקה את בירור טענותיה כנגדם כמקשה אחת, ללא עריכת הבחנות שונות ופיצול הדיון על יסוד אותן הבחנות.

מנגד, מתן הארכת מועד להגשת הודעת צד ג' בשלב זה, כמעט שלוש שנים לאחר הגשת התביעה, עלולה לפגוע באינטרס הדיוני של התובעים וכן של אותם צדדי ג' פוטנציאליים, ולא מצאתי כל הצדקה לכך.

בתשובתה לתגובה, טוענת הנתבעת, כי הטעם לעיכוב נובע מהליך הגישור שהתנהל בהליך בת"א 2619/02 , תביעה ביטוחית שהגישה הנתבעת כנגד חברות הביטוח שביטחו אותה וכנגד המהנדס מר סטיב שמחה (צד ג' 3 בנוסח הודעת צד ג' שצורף לתגובה).

לטעמי, העובדה שהוגשה תביעה מצד הנתבעת כנגד חברות הביטוח שביטחו אותה, בגין האירועים העובדתיים נשוא התביעה או חלקם, למרות שטיבה המדוייק אינו ברור, מעידה על כך שבפני הנתבעת היתה פתוחה הדרך להעלות את עמדתה העובדתית כנגד צדדי ג' פוטנציאליים כבר לפני מספר שנים, ומשלא עשתה כן, לא ראוי לאפשר לה זאת, על חשבון האינטרסים הדיוניים של התובעים ושל צדדי ג' פוטנציאליים.

לאור זאת, ומאותו הטעם, התנהלות הליך הגישור כלל אינה מצדיקה מתן הארכת מועד בשלב מתקדם זה של ההליך.

הבקשה נדחית. 

אציין, כי תוצאה זו אינה חוסמת את הנתבעת מלהגיש תביעה נפרדת כנגד הגורמים המאוזכרים בבקשה, שאינם נתבעים בת"א 2619/02 (על פי הרישום במחשב בית המשפט, הדיון בת"א 2619/02 הועבר לבית המשפט המחוזי בפתח תקווה). 

ניתנה היום כ"ט באלול, תשס"ח (29 בספטמבר 2008) בהעדר הצדדים.