החלטה בתיק בשא 8674/08

הנתבעת עותרת לסילוק התביעה על הסף, לחלופין למחיקת כותרת ולחלופין למתן רשות להתגונן.

שני הרכיבים הראשונים של הבקשה נסבים על טענת העדר יריבות בין הצדדים, שכן חברת מדד קנר בע"מ, ולא התובעת, היא שחתומה על ההסכם עם הנתבעת (נספח א' לכתב התביעה).

במסגרת כתב התביעה, כונתה התובעת בשם "מדד קנר".  בסעיף 13 לכתב התביעה נטען כי ביום 12/8/96 נערך הסכם בין "מדד קנר" לבין הנתבעת (נספח א' האמור). מעיון בהסכם זה, ניתן להיווכח בבירור, כי חברת מדד קנר בע"מ היא שחתומה כצד פורמלי להסכם, בעוד שהתובעת, כפי שהיא מוגדרת בכותרת כתב התביעה-מדד קנר יעוץ במיסוי מקרקעין (1997) בע"מ- כלל אינה מופיעה בו.

מכאן, כי הנטען בסעיף 13 לכתב התביעה רחוק מלהיות מדוייק, ולמעשה, בתיאור הדברים, קשה להתייחס לתובעת כמי שהייתה מעורבת בעובדות הרלוונטיות הקשורות לעריכת ויישום ההסכם נשוא התביעה, ויש להבחין בין "התובעת" לבין "חברת מדד קנר".  בתביעה נטען, כי על פי ההסכם, הוענקו מצד חברת מדד קנר "שירותי בדיקה בנושא מיסוי מקרקעין", תמורת סכום של 10% בתוספת מע"מ מכל סכום שייחסך לנתבעת. התובעת טענה, כי בשנת 2006 שלחה עיריית בני ברק לנתבעת שומת מס בסכום של 27,836,074 ש"ח , ולאחר טיפולה היסודי של מדד קנר, הופחתה שומת המס לסכום של 2,073,091 ש"ח בלבד.  לפיכך, נטען כי השכר הנומינלי המגיע למדד קנר מסתכם ב- 2,576,298 ש"ח בצירוף מע"מ. על פי הנטען, לאחר מספר פניות נאותה הנתבעת לשלם למדד קנר סכום זניח של 164,130 ש"ח בתוספת מע"מ.

כאמור, חברת מדד קנר בע"מ, ולא התובעת, היא שהיתה צד להסכם נשוא התביעה.

בנוסף, מעיון בתדפיסי רשם החברות (נספח א' לבקשה) עולה כי מדובר בשתי יישויות משפטיות נפרדות לחלוטין. לפיכך, המסקנה המתחייבת היא, שאין יריבות בין הצדדים להליך, ובוודאי שאין הצדקה לנהל את ההליך במסגרת של סדר דין מקוצר.

קיים טעם לפגם בכך שבכתב התביעה לא פורטו מלוא העובדות הרלוונטיות לגבי זהות הצדדים, והחוסרים בעניין זה הושלמו רק בתגובת התובעת.  מבחינה זו, תגובת התובעת מהווה מעין ניסיון לתקן את החלק העובדתי שבכתב התביעה, וזאת אין לאפשר. למעשה, ועל סמך כך בלבד, ניתן למחוק את התביעה על הסף מפאת העדר יריבות.

עם זאת, לא ניתן להתעלם מכך שהתובעת העלתה בתגובתה טענות המעידות על זהות או "ערבוב" בין פעילותן של שתי החברות, וייתכן כי גם מבחינת הנתבעת, מדובר בשתי חברות חליפיות. באופן קונקרטי, טוענת התובעת כי חברת מדד קנר נוסדה ביום 22/4/93, בעוד שהיא עצמה נוסדה בשנת 1997, והחל ממועד הקמתה, הופסקה פעילותה של חברת מדד קנר, והתובעת פועלת באופן עצמאי אל מול לקוחותיה. התובעת טוענת, כי ביום 4/2/01 חתמה הנתבעת על כתב הרשאה במסגרתו מונתה התובעת לפעול בשמה כלפי מנהל הארנונה של עיריית בני ברק (נספח ג' לתגובה), וכתבי הרשאה נוספים ניתנו גם במועדים 2/1/01 ו-8/1/03 (נספחים ד' ו-ה', בהתאמה). בנוסף, טוענת התובעת, כי דרישות התשלום שנשלחו לנתבעת תמורת עבודות שביצעה עבורה, הודפסו על גבי מסמכים הנושאים את שמה ואת הלוגו שלה (נספח ו'), וכך גם חשבוניות שהוצאו והתכתבויות שנשלחו בין הצדדים.

אני סבור, כי כתבי ההרשאה אינם בהכרח כפופים להסכם נשוא התביעה, אך בשלב זה, לא ניתן לקבוע אחרת, וזאת בייחוד בהתחשב בכך, שעל פי הנטען, פעילותה של חברת מדד קנר הופסקה בשנת 1997, עם הקמתה של התובעת, ומנגד, ההסכם נשוא התביעה נערך ביום 12/8/96.

אמנם, כאמור, מן הראוי היה לתאר את התמונה העובדתית המדוייקת בכתב התביעה, אך אני רואה לנכון לאפשר לתובעת להגיש, בתוך 30 יום, בקשה לתיקון כתב תביעה, במסגרתה יפורטו מלוא העובדות שהוספתן מבוקשת, ויצורפו מלוא הנספחים הרלוונטיים. תשובות יוגשו על פי תקנה 241.

בהחלטה שתינתן בבקשה העתידית לתיקון כתב תביעה, אתייחס גם לשאלת התאמתה של התביעה להתברר בסדר דין מקוצר, וזאת בהתאם לנספחים שיצורפו לבקשה, ומובן כי הצדדים רשאים להתייחס בבקשה ובתשובות גם לסוגייה זו (ראוי להגיע להסכמה דיונית בעניינים אלו).

שאלת ההוצאות תבחן אף היא בהמשך.

ניתנה היום כ"א באב, תשס"ח (22 באוגוסט 2008) בהעדר הצדדים.

המזכירות תמציא העתקים לב"כ הצדדים.

  התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: