החלטה בתיק בשא 8600/08 - פסקדין

הבקשה :

1.         בפניי בקשה לעיכוב ביצוע החלטת כבוד ראש ההוצאה לפועל בחיפה (כבוד הרשמת מירב קלמפנר-נבון), מיום 3.4.08 (להלן: " ההחלטה"), לפיה נדחו שלושה מרכיבים מתוך ארבעה, בטענת "פרעתי" שהעלתה המבקשת בתיק הוצל"פ 06-06-36629-02 (להלן: " תיק ההוצל"פ").

2.         תיק ההוצל"פ נפתח לשם ביצוע פסק בורר אשר ניתן כנגד המבקשת, לטובת המשיבה, לאחר שהמבקשת שילמה, לטעמה של המשיבה, רק חלק מהחוב.

התברר, שקיימים הפרשים בין חישובה של המבקשת לבין חישובה של המשיבה, לש המגיע למשיבה על פי פסק הבורר. המבקשת שילמה רק את הסכום שלא היה שנוי במחלוקת ולכן פתחה המשיבה את תיק ההוצל"פ, לגביית יתרת החוב, הקיימת, לטענתה, בהתאם לחוו"ד חשבונאית אשר קיבלה ממשרד רו"ח ברנט את רותם, אליו פנתה. הפער בין חישוב המשיבה לבין חישוב המבקשת עולה כדי 436,578 ש"ח.

המחלוקות והחלטת כבוד ראש ההוצאה לפועל :

3.         ארבעה עניינים בהם חלוקים הצדדים הביאו לידי ההפרש הנ"ל:

האחד- מהי משמעות קביעת הבורר לפיה תחושב ריבית פיגורים "החל מיום פרסום הפסיקה הסופית", האם הכוונה הינה ליום בו ניתן פסק הבורר, או שמא ליום בו הומצא הפסק לידי המבקשת. בענין זה בחרה כבוד הרשמת באפשרות הראשונה.

השני- האם יש להוסיף מע"מ על כל סכום פסק הדין, אם לאו. בענין זה קבעה כבוד ראש ההוצאה לפועל, כי לא ניתן לדלות מהסכומים אשר שולמו ע"י המבקשת בעבר, את רכיב המע"מ וכי המבקשת לא הוכיחה כי פרעה דווקא את הסכומים עליהם יש להוסיף מע"מ לפי פסק הבורר ולפיכך נדחתה גם טענה זו של המבקשת.

השלישי- תשלום הוצאות הבוררות. האם חייבת המבקשת בתשלום הוצאות, אשר לא גובו בחשבונית מס, האם יש לזכותה בגין תשלומים ששולמו על ידה ולא נכללו בתחשיב המשיבה והאם הוכחו כל ההוצאות הנטענות ע"י המשיבה. כבוד ראש ההוצאה לפועל קבעה כי המבקשת לא הוכיחה תשלום כל ההוצאות ודחתה בקשתה גם בנושא זה.

הרביעי- סוגית המע"מ בגין שכ"ט עו"ד. בענין זה פסקה כבוד ראש ההוצאה לפועל לטובת המבקשת, לאור כך שהבורר, לא הוסיף, בפסק הבורר, מע"מ לסכום שכ"ט עוה"ד, בניגוד לנוהגו לגבי תשלומים אחרים שנפסקו על ידו.

4.         בפני כבוד ראש ההוצאה לפועל היתה מונחת גם חוו"ד רו"ח חדד,  מנהל החשבונות הראשי בעירייה, אשר נחקר על חוות דעתו וגם חוו"ד זו הובאה בחשבון ע"י כבוד ראש ההוצאה לפועל.

טענות הצדדים :

5.         המבקשת טוענת, שסיכוייה בערעור טובים ומפרטת, בפירוט רב, את טענותיה לגבי כל רכיב ורכיב. לענין מאזן הנזקים טוענת היא, כי מדובר ברשות ציבורית, אשר תכבד כל החלטה שיפוטית שתינתן, כי מצבה הכספי איתן ואין, איפוא, כל חשש שמא, אם וכאשר יידחה הערעור, היא לא תשלם את חובה.

מנגד טוענת היא, כי קיים חשש שמא, אם ישולם הסכום על ידה, כעת ובסופו של דבר היא, אמנם,  תזכה בערעור, היא לא תוכל להיפרע מהמשיבה. לענין זה צירפה המבקשת לבקשתה תדפיס פרטי המשיבה ברשם החברות המראה כי קיים שיעבוד צף על נכסיה.

6.         לחילופין מבקשת היא, כי אם ביהמ"ש ידחה את בקשתה, יורה ביהמ"ש על הפקדת הסכום בנאמנות, או על מתן ערבויות מתאימות, להבטחת החזרתו, במידה שהערעור יתקבל.

7.         המשיבה מתנגדת לבקשה. תחילה, טוענת היא, כי יש לדחות את הערעור מחמת איחור בהגשתו, שכן, לדבריה, ההחלטה התקבלה אצל המבקשת ביום 14.4.08, או בסמוך למועד זה ולא ביום 29.4.08, כטענת המבקשת.

8.         לטענתה, עצם הגשת ערעור אינה מעכבת ביצוע פסק דין כספי, אלא אם סיכויי הערעור גבוהים או שיהיה קשה ביותר או בלתי אפשרי להחזיר את המצב לקדמותו ושני התנאים, לשיטתה, אינם מתקיימים במקרה זה.

9.         לגופו של ענין טוענת המשיבה, כי סיכויי הערעור קלושים וכי במסגרת הערעור מנסה המבקשת לעשות "מקצה שיפורים" וטוענת טענות, המנוגדות לקביעות מפורשות בפסק הבורר.

10.        לענין מאזן הנזקים טוענת המשיבה, כי אין רלבנטיות לחוסנה הכלכלי של המבקשת, אלא השאלה היא האם קיים חשש שמא המבקשת לא תוכל להיפרע מהמשיבה, אם תזכה בערעור. המשיבה טוענת כי שיעבוד צף הינו ענין שבשגרה אצל חברות, המנהלות עסקים וכי אין להסיק מנו דבר לגבי הסולבנטיות שלה וכי מדובר בחברת הנדסה איתנה. לתמיכה בטענות אלה צירפה המשיבה תצהיר מטעם מנהל המשיבה.