החלטה בתיק בשא 8323/07

1.         זוהי בקשה שהוגשה על ידי הגב' טילקה גליקמן (להלן: "המבקשת") אשר עותרת כי ביהמ"ש יתיר לה כדלקמן:

א.         להגיש כראיה נוספת חוות דעת בתחום האורטופדי בנוסף לחוות דעתו של ד"ר עצמון צור שצורפה לכתב התביעה בין במישרין ובין באמצעות תיקון כתב התביעה.

ב.         להגיש חוות דעת נוספת בתחום הנוירולוגי כראיה מפריכה לפי תקנה 158(א) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 (להלן: "התקנות").

טענות המבקשת:

2.         המבקשת טוענת כי ההלכה מאפשרת צירופה של חוות דעת רפואית נוספת להוכיח באמצעותה תזה רפואית שהועלתה בחוות הדעת שצורפה לכתב התביעה ו/או מאפשרת לבעל דין לתקן את כתב תביעתו הגם שהליך שמיעת הראיות החל, כל זאת מתוך הכרה בחשיבות ההכרעה בשאלות האמיתיות השנויות במחלוקת בין הצדדים ובמטרה למנוע עיוות דין.

3.         המבקשת טוענת כי בחוות דעתו של ד"ר צור שהוגשה על ידי המבקשת התייחס המומחה מפורשות לשאלת הקשר הסיבתי וקבע מפורשות כי הנזק למפרקי הכתפיים נגרם כתוצאה מהתאונה, קרי: ממשיכת הכתפיים על ידי עובדי המשיבה ועל כן פתוחה בפניה הדרך להגיש חוות דעת אורטופדית נוספת לעניין הקשר הסיבתי ולצורך הוכחתו.

4.         המבקשת מוסיפה וטוענת כי לאור העובדה שד"ר צור הציג עצמו בפניה כמי שיכול ומוסמך ליתן חוות דעת גם בשאלת הקשר הסיבתי מכוח היותו מומחה לרפואה פיזיולוגית לא יכלו המבקשת וב"כ לצפות כי בחקירתו יחזור בו המומחה מהצגתו כמי שמוסמך לקבוע קשר סיבתי כאמור. בהקשר זה מפנה ב"כ המבקשת לעמ' 7 ו-8 לפרוטוקול עדותו של ד"ר צור.

טענות המשיבה:

5.         המשיבה מעלה מספר נימוקים לדחיית הבקשה. לטענתה, המדובר בבקשה מוקדמת והיפותטית, שכן לא צורפו לבקשה חוות הדעת שהמבקשת מעוניינת להגיש.

            עוד טוענת המשיבה כי לבקשה לא צורף תצהיר חרף הוראות התקנות ובפרט לאור העובדה שעובדות הטמונות ביסוד הבקשה, לרבות הטענה כי ד"ר צור הציג עצמו בפני המבקשת וב"כ כמי שמוסמך ליתן חוות דעת בעניין הקשר הסיבתי, לא נובעות מהמסמכים המצויים בתיק ביהמ"ש.

6.         המשיבה מתנגדת לבקשה לגופו של עניין וטוענת כי האיחור בהגשת הבקשה יגרום למשיבה נזק, מה גם שהתיק מצוי בשלב ההוכחות ולא ארע דבר חדש ו/או בלתי צפוי אשר יש בו כדי להצדיק את תיקון כתב התביעה בשלב זה של המשפט.

7.         עוד טוענת המשיבה כי אין מקום לאפשר למבקשת להגיש ראיה מפריכה, קרי: לצרף חוות דעת נוירולוגית, שכן בקשה זו הינה מהדורה מחודשת לבקשה קודמת של המבקשת שנדחתה.

המשיבה טוענת כי ציון הגורמים לפריקה אחורית של כתף הם בהחלט במסגרת סמכותו של מומחה בתחום האורטופדי ואין צורך בהבאת חוות דעת של נוירולוג על מנת להוכיח אטיולוגיה לבעיה אורטופדית גם אם מדובר בהתקף אפילפטי הגורם לפריקה ולשבר.

עוד טוענת המשיבה בהקשר זה כי חוות הדעת של המומחה מטעמה, ד"ר לנגר, עמדה בפני המבקשת חודשים רבים עוד טרם קביעת התיק להוכחות ועל כן ומשבמהלך חקירתו של עד המבקשת לא ארע כל אירוע מפתיע ומשהמדובר בעד של המבקשת עצמה אין מקום להתיר הגשת ראיות מפריכות.

דיון:

8.            המבקשת אינה מצרפת לבקשתה את חוות הדעת שצירופן התבקש. לא ניתן להעתר לבקשה לצירוף חוות דעת, כמו גם לבקשה לתיקון כתב התביעה על דרך צירופן של חוות דעת, מקום שאלו טרם צורפו ותוכנן אינו ידוע. בשלב זה לא ניתן לדעת את תוכן חוות הדעת שיצורפו, אם יצורפו, ולא ניתן להתיר צירוף חוות דעת ו/או כתב תביעה ברמה העקרונית מבלי שבעל הדין שכנגד וביהמ"ש יוכלו להיווכח בפועל במהות התיקון וליתן דעתו למהות התיקון. בפועל יתכן כי חוות הדעת הנוספות אכן תבקשנה לתמוך את התזה המופיעה בכתב התביעה ואשר לא עוגנה עד כה בחוות דעת רפואית לנוכח אמירתו החד משמעית של מומחה המבקשת, ד"ר צור, לפיה כלל לא התיימר לחוות דעה בשאלת הקשר הסיבתי (עמ' 8-7 לפרוטוקול). מאידך יתכן כי חוות הדעת הרפואיות תעלינה תזה רפואית חדשה שאין בינה ובין כתב התביעה דבר.

            על כן ובנסיבות אלה ברור שהמדובר בבקשה המקדימה את זמנה ואשר לא ניתן בשלב זה להעתר לה.

            יצויין כי בפסקי הדין שצורפו על ידי המבקשת לתמיכה בבקשתה ע"א 6098/92 זכאי נ' מדינת ישראל ואח', פ"ד מז(3) 651 וברע"א 184/95 יובל אגמון נ' מדינת ישראל, פרסום נבו, הועלתה הבקשה שעה שחוות הדעת צורפו לבקשה והכרעת ביהמ"ש ניתנה שעה שחוות הדעת היו בפניו.

9.         בהתאם לתקנה 241(א) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984, הגשת בקשה בכתב כרוכה בצירוף תצהיר לאימות העובדות המשמשות יסוד לבקשה. כך גם קובעת תקנה 92 לתקנות הדנה בבקשה לתיקון כתבי טענות והינה קובעת כי קיימת חובה להגיש תצהיר תומך לבקשת התיקון המאמת את העובדות הרלבנטיות אשר המבקש מעלה כסיבה לתיקון כתבי הטענות.