החלטה בתיק בשא 7827/07

1.         התובעים הגישו בקשה זו על מנת שבית המשפט יורה למשיבה הנתבעת להשיב תשובות מלאות למספר שאלות לגביהן נטען שלא ניתנה תשובה נאותה.

2.         שאלות 1, 2, 12א', 14 נשאלת הנתבעת מהם שמות האחיות ושם הרופא  שטיפלו בתובעת. המשיבה מתנגדת למתן תשובה שכן לטענתה מטרת שאלות אלו הינה לחשוף שמות אנשי צוות רפואי אשר יתכן כי בבוא היום ישמשו כעדים.

2.1        מטרת "גילוי ידיעות" כפי שנפסק בע"א 41/49 ויקטור ריאט ואח' נ' לוסי ריאט ואח' פד"י ג' 113, 120 היא משולשת.

"א. לקבל אינפורמציה שתעזור למבקש בהוכחת טענותיו או בהריסת העמדה של מתנגדיו.  ב. להשיג הודאות מפי המתנגד.  ג. בדרך זו לחסוך את הטרחה והוצאות הכרוכות בהבאת עדים".

            בפסק דין זה מצוטט פסק דין אנגלי משנת 1886, שם קבע לורד אשר:

"החוק בדבר הצגת שאלות הוא עתה רחב ביותר. אין זה מותר לשאול מה הם שמות האנשים שהצד שכנגד עומד לקרוא כעדים ואני חושב כי אין זה מותר לשאול דבר המשמש רק עדות על העובדות שבמחלוקת ואינו מהווה חלק מהעובדות עצמן, אך פרט לסייגים אלה, נראה לי כי אפשר לשאול כמעט את כל הנחשב עתה כחשוב. הזכות להציג שאלות אינה מצומצמת בעובדות שהן שנויות במחלוקת במישרין, אלא היא חלה גם לגבי כל אותן העובדות שקיומן או אי קיומן נוגע לקיום או אי הקיום של העובדות שהן שנויות במחלוקת במישרין".

2.2        המחבר קשת, בספרו "הזכויות הדיוניות וסדר הדין במשפט האזרחי", כרך א' עמ' 769, מציין כי שאלות שמטרתן גילוי שמות עדים, לא תותרנה, והוא מפנה לסדרת פסקי דין אנגליים מסוף המאה ה-19 ותחילת המאה ה-20.

2.3        פסקי דין מאוחרים יותר חזרו והדגישו כי השאלות צריכות להיות מחד רלוונטיות על פניהן ומאידך, כאלו שאינן מכבידות יתר על המידה (רע"א 3068/08 סונול ישראל בע"מ נ' מינה ליזרוביץ ואח').

2.4        תק' 107 לתקנות סדר הדין האזרחי תשמ"ד - 1984 קובעת לעניין אופי השאלות המותרות "והרשות לא תינתן אלא לשאלות שהן לעניין הנדון, ולא די שיהיו קבילות בחקירה שכנגד של עד בע"פ".

2.5        אין חולק על כך כי במקרה דנן לא נתבקשה "רשימת העדים" של הצד השני.

כל שביקשה התובעת לדעת היא העובדה מיהו הרופא שאמר או רשם או מיהי האחות שאמרה או רשמה. מאחר ומדובר במחלוקת עובדתית בין התובעת לנתבעת לעניין הרשום והנאמר, זהות האומר או הרושם הינה חלק מהמסכת העובדתית של השתלשלות העניינים.

העובדה שיתכן שאנשים אלו יובאו כעדים (אם יצליחו לאתרם), היא שולית למטרה המרכזית של השאלה.

גרסת התובעת, בין היתר היא, שלא נשלחה לבדיקות המתאימות ושלא זומנה לבדיקות רופא. הנתבעת מכחישה ומציינת כי התובעת זומנה לבדיקות ולא הופיעה לכן יש חשיבות לעובדה הבסיסית מי זימן אותה לבדיקות או מי בדק אותה בתחנה וכו'.

2.6        המדובר במסכת עובדתית רלוונטית לעניין הנידון, והטענה כי מדובר ברשימת עדים הינה כסות חיצונית שיש לקלף. לא מדובר בשאלה שנטועה בשאלון מטעמים פרוצדורליים של ידיעת שמות העדים מראש, אלא בפרט הנחוץ לשם הוכחת טענה יסודית.

2.7            נוכח החשיבות המרכזית של קיום "דיון הוגן" וייעול ההליכים, אני סבורה כי על הנתבעת לענות לשאלות אלו. מה גם שהבירורים הנדרשים על ידי הנתבעת אין בהם הכבדה מעבר לדרוש לה עצמה לצורך ניהול הדיון.

3.     מעבר לכך, נדרשה הנתבעת להשיב לשאלות המפורטות להלן, ולאחר שעיינתי בנימוקי הצדדים אני קובעת:

        לשאלה 3 - יש להשיב באופן מלא. הריונות קודמים יכולים להיות רלוונטיים לסוגיה הנדונה.

        לשאלה 5 - נאמר שהתשובות ניתנו בתצהיר ד"ר וודס, אלא שתצהיר זה איננו בפניי ולכן יש להשיב על שאלה 5.

        לשאלה 12 ו', ז' - לא נענתה לגופה ויש להשיב עליה.