1. בפני "בקשה להארכת מועד" להגשת ערעור על פסק דינו של בית הדין האזורי לעבודה בחיפה (עב 277/04). פסק הדין ניתן ביום 15.6.2006 והבקשה להארכת מועד הוגשה ביום 24.10.2006.
2. בבקשה נטען כי פסק הדין הגיע למשרד בא כוחו של המבקש "ביום 15.8.2006 או בסמוך לכך". עוד נטען, כי הערעור הוגש ביום 3.10.2006, במועד האחרון להגשת ערעור (בהתחשב בפגרה, ובכך שיום 30.9.2006 חל בשבת, ובימים 2.10.2006 - 1 חלו ערב יום הכיפורים ויום הכיפורים). המבקש טען כי סירוב המזכירות לקבל את הערעור לרישום היה שלא כדין. בתצהיר שצורף לבקשה לא צוין דבר בדבר מועד מסירת פסק הדין לב"כ המבקש.
3. בתגובה לבקשה להארכת מועד נטען כי על פי המידע בתוכנת המזכירות נט ואישור המסירה שנסרק פסק הדין נמסר לב"כ המבקש ביום 25.6.2006, ולפיכך הערעור הוגש לאחר חלוף המועד להגשת ערעור. עוד נטען כי לא בכדי בתצהיר התומך בבקשה לא פורט מועד המצאת פסק הדין למבקש. כן נטען, כי בכל מקרה אין הצדקה לשיהוי בהגשת הבקשה להארכת מועד.
4. בתשובה לתגובת המשיבה טען ב"כ המבקש כי כעולה מאישור המסירה, פסק הדין הומצא לב"כ המבקש רק ביום 25.8.2006, כמפורט בחותמת שבאישור המסירה. אמנם, באישור המסירה נכתב כי עובדת דואר בשם מיטל מסרה לידי ב"כ המבקש את פסק הדין ביום 25.6.2006, אולם פסק הדין נאסף על ידי ב"כ המבקש בדואר שקמונה בסביבות מחצית חודש אוגוסט או בסמוך. שגיאת הסופר או כל סיבה אחרת בעטייה נכתב בכתב יד 25.6.2006 אינה צריכה לפגוע בזכויות המבקש ואין לראותה כראייה קונקלוסיבית, כאשר החותמת מעידה על תאריך דומה הקרוב לזה שציין ב"כ המבקש. עוד נטען בתשובה לתגובה כי "נראה" שטעות של פקיד/ת הדואר גרמה לתאריך שגוי להירשם, ואין בכך כדי לדחות את בקשת המבקש.
5. המשיבה ביקשה להגיב לתשובת המבקש, וטענה כי מאישורי המסירה שבתיק עולה כי פסק הדין נשלח על ידי בית הדין לשני הצדדים ביום 18.6.2006 והומצא לב"כ המבקש כבר ביום 25.6.2006, ובאותו מועד גם הומצא לב"כ המשיבה. בניגוד לנטען בתשובת המבקש, אין מדובר בשגיאה של פקיד הדואר. עוד הודגש, כי המבקש שינה את גרסתו לנוכח האמור בתגובת המשיבה, וכי לתשובת המבקש לתגובה לא צורף תצהיר.
6. כעולה מהבקשה, אף כי כותרת הבקשה היא "בקשה להארכת מועד", למעשה אין בפני בקשה להארכת מועד, כיון שלטענת המבקש ערעורו הוגש במועד, לנוכח העובדה שפסק הדין הומצא לו במהלך הפגרה.
7. אין בידי לקבל את טענת המבקש כי פסק הדין הומצא לבא כוח המבקש במהלך תקופת הפגרה, מהנימוקים המפורטים להלן:
7.1. על פי המידע בתוכנת המזכירות נט, לרבות אישור המסירה שנסרק לתיק, פסק הדין הומצא לב"כ המבקש ביום 25.6.2006.
7.2. מעיון בטופס אישור מסירה במחשב לאחר הגדלה, למיטב הבנתי, גם החותמת היא מיום 25.6.2006 ולא מיום 25.8.2006.
7.3. אין זה סביר כי פסק דין שנשלח מבית הדין ביום 18.6.2006 נמסר לב"כ המבקש רק ביום 25.8.2006, חודשיים לאחר מכן.
7.4. הטענה העובדתית כי פסק הדין הומצא לב"כ המבקש רק במחצית השנייה של חודש אוגוסט 2006 לא נתמכה בתצהיר. בתצהיר שתמך בבקשה לא נאמר דבר לעניין מועד המצאת פסק הדין, ולתשובה לתגובה לא צורף תצהיר. בהתחשב בעובדה שהטענות בבקשה סותרות את המידע המצוי בתוכנת המזכירות נט, היה על המבקש לתמוך בקשתו בתצהיר.
7.5. בבקשה המקורית נטען כי פסק הדין הומצא לב"כ המבקש "ביום 15.8.2006 או בסמוך לכך". רק לאחר שלתשובה צורף אישור המסירה, הועלת הטענה כי פסק הדין נמסר לב"כ המבקש רק ביום 25.8.2006, וזאת בהתבסס על החותמת שעל אישור המסירה. לא ניתן כל הסבר לשינוי הגרסה בדבר מועד המצאת פסק הדין, וכאמור לעיל, אף גרסה לא נתמכה בתצהיר.
כללו של דבר: אין בידי לקבל את הטענה כי "נראה שטעות של פקיד/ת הדואר גרמו לתאריך שגוי להירשם", ומשלא הופרך הרישום באישור המסירה ובמידע בתוכנת המזכירות נט, יש לקבוע כי פסק הדין הומצא לב"כ המבקש במועד הרשום, דהיינו 25.6.2006.
8. כאמור, המבקש לא הציג טעמים מיוחדים המצדיקים הארכת מועד להגשת הערעור, אלא טען כי ערעורו הוגש במועד. לפיכך, משנדחתה טענה זו, אין לקבל את ערעור המבקש לרישום.
9. מעבר לנדרש אוסיף כי המבקש לא הביא שום נימוק לאיחור בהגשת הבקשה להארכת מועד, שכן כבר ביום 3.10.2006 הודע לו כי הערעור לא מתקבל לרישום עקב האיחור, ואילו הבקשה להארכת מועד הוגשה רק ביום 24.10.2006.
10.
סוף דבר: "הבקשה להארכת מועד", שהיא בעצם בקשה לקבלת הערעור לרישום נדחית. המבקש ישלם למשיבה שכר טרחת עורך דין בגין הבקשה בסך של 1,500 ש"ח בצירוף מע"מ כדין. אם סכום זה לא ישולם בתוך 30 יום ממועד המצאת ההחלטה לב"כ המבקש, ישא הסכום הפרשי הצמדה וריבית כחוק מהיום ועד למועד התשלום בפועל.
ניתנה היום, 28 בינואר 2007, בהעדר הצדדים.
לאה גליקסמן, רשמת