החלטה בתיק בשא 665/07

1.      לפני בקשה להארכת מועד להגשת ערעור על פסק דינו של בית הדין האזורי לעבודה בתל-אביב (השופטת נטע רות ונציגי ציבור גב' חנה קפלניקוב ומר מיכה סימיון;        עב 9769/04). פסק הדין מושא הבקשה ניתן ביום 16.8.07, והומצא לב"כ המבקשת ביום 21.8.07, כך שהמועד להגשת ערעור מטעמה היה יום 8.10.07, בהתחשב בפגרת הקיץ ופגרת חג הסוכות. הבקשה להארכת מועד הוגשה ביום 18.10.07.

2.      הרקע לבקשה:

2.1.   בבית הדין האזורי נדונה תביעתה של המשיבה, שפוטרה מעבודתה כסייעת בגן ילדים השייך למבקשת, בעודה בהריון. בית הדין האזורי קיבל בפסק דינו את גרסת המשיבה לעניין נסיבות פיטוריה, וקבע כך: המבקשת פיטרה את המשיבה בניגוד להוראות חוק עבודת נשים תשי"ד-1954 (להלן: החוק או חוק עבודת נשים) וללא קבלת היתר פיטורים כחוק; המבקשת ידעה בעת הפיטורים על היות המשיבה בהריון; המבקשת מעולם לא הציעה למשיבה לשוב לעבודה, ובוודאי שלא בתוך זמן סביר ממועד הפיטורים; הריונה של המשיבה היה אחד השיקולים בהחלטה על פיטוריה. על יסוד האמור חויבה המבקשת לשלם לתובעת בגין הרכיבים הבאים: הפרשי שכר בגין תקופת העבודה המוגנת, דהינו תקופת העבודה בה פיטורי המשיבה היו אסורים על פי חוק; פיצויי פיטורים; פיצויי הלנת פיצויי פיטורים חלקיים; דמי הבראה; חלף הודעה מוקדמת; פיצויים בגין פיטורים שלא כדין ותוך אפליה. התביעה שכנגד מטעם המבקשת, לתשלום פיצוי בגין ביטול רישום ילדים לגן הילדים, נדחתה.

3.      הנימוקים בבסיס הבקשה:

3.1.   הבקשה הוגשה באיחור מכיוון שהמבקשת הייתה חולה ולא תפקדה החל מיום 15.9.07.

3.2.   המבקשת סברה כי המועד להגשת ערעור הינו 45 יום, ובית הדין האזורי לא ציין אחרת בפסק דינו.

3.3.   פסק הדין מושא הבקשה מעלה שאלה בעלת חשיבות רבה, וראוי כי ערכאת הערעור תדון בה.

3.4.   סיכויי הערעור משמעותיים.

4.      המשיבה מתנגדת לבקשה, מנימוקים אלה:

4.1.   אישור המחלה שצורף לבקשה אינו מעיד על כך שהמבקשת הייתה חולה ביום 15.9.07, מה גם שהאישור הרפואי לא כולל המלצה על מנוחה.

4.2.   לא היה במחלה כדי למנוע מהמבקשת לבקש מבא כוחה להגיש ערעור.

4.3.   טעות שבדין אינה מהווה צידוק להארכת מועד.

4.4.   סיכויי הערעור אינם גבוהים, שכן הערעור מכוון כנגד קביעות עובדתיות.

5.      בהתאם לתקנה 125 ל תקנות בית הדין לעבודה (סדרי דין), תשנ"ב - 1991, בית הדין מוסמך להאריך את המועד להגשת הליך ערעורי "מטעמים מיוחדים שיירשמו". בהתאם לפסיקה,

אין בנמצא, בחוק או בפסיקה, רשימה סגורה של טעמים העולים כדי "טעם מיוחד". ספק אף אם ניתן לגבש נוסחה נוקשה אשר כוחה יפה לכל המקרים. אשר על כן, יש לבחון כל מקרה על נסיבותיו הוא.

[עא"ח 56/05 מאיר איתן נ' הילטון תל אביב בע"מ, לא פורסם, ניתן ביום 23.5.2005].

6.      באשר למחלת המבקשת - לעניין הכרה בקיומה של מחלה כטעם מיוחד להארכת מועד, נקבע בפסיקה כך:

הכלל לעניין זה ידוע ומושרש. "בדרך כלל, מכירים בתי המשפט במחלתו של אדם כבטעם מיוחד המצדיק הארכת מועד, אם המחלה מנעה אותו מלעסוק בענייניו. ובלבד שהבקשה הוגשה ללא איחור" (זוסמן, סדרי הדין האזרחי, מהדורה שביעית בעריכת דר' ש. לוין (תל אביב, 1995), בעמודים 895 - 896; כך גם בש"א 6919/98 עזבון המנוח משה אבטיחי ז"ל נ'  רנה רוזנבלום, דינים עליון נה 72). בב"ש 825/86 וידיוקולור בע"מ נ' מדינת הילדים בע"מ (לא פורסם) נפסק לעניין זה כי "... כלל זה טומן בחובו שני רכיבים מצטברים הטעונים הוכחה: האחד - עובדת קיומה של המחלה; והשני - השפעת המחלה על תיפקודו של בעל הדין  ועל יכולתו לפנות לבית המשפט במועד. רק בנסיבות בהן יוכח שבעטיה של המחלה נבצר  מבעל הדין לפעול במועד יהווה הדבר טעם מיוחד להארכת המועד".ו

[בש"א 4072/02 עבסיה שרחביל נ' "מגדל" חברה לביטוח בע"מ, דינים עליון כרך סא 850].נ