החלטה בתיק בשא 5568/04

1. בפני מונחת בקשת הנאמן על נכסי החייבים לקבלת הוראות אשר תאפשרנה לו  לתפוס חזקה, להשכיר ו/או למכור ו/או לממש את נכסי החייבים והם: 2 מבני חממות בשטח כולל של כ- 7,000 מ"ר, המצויים על מגרש מס' 28 במושב שחר (להלן:"החממות"), בית אריזה קירור ובית קירור בשטח כולל של כ-380 מ"ר המצויים על מגרש מס' 28 במושב שחר, (להלן: "בית קירור"). כמו כן, ביקש הנאמן להורות לחייבים, להעביר לקופת הנאמן, את כל הכספים אשר קיבלו בתמורה להשכרת הנכסים, לרבות שיקים מעותדים, וזאת החל ממועד מתן צו הכינוס נגד החייבים ואילך.

2. העובדות אשר אינן שנויות במחלוקת :

ביום 18.8.03 ניתן צו לכינוס נכסי החייבים, לפי בקשתם, לאחר שהצהירו על חובות נטענים בסך של   כ-1.5 מיליון ש"ח.  ביום 1.2.04 הכריז בית המשפט על החייבים כפושטי רגל ומינה את עו"ד מנור כנאמן לנכסיהם וכן חייב אותם לשלם במשותף סך של 500ש"ח מדי חודש לקופת הנאמן. נגד החייב הוגשו 11 תביעות חוב ע"ס כולל של 1,615,636ש"ח. נגד החייבת הוגשה תביעת חוב אחת על סך 438,520ש"ח, החופפת בחלקה לחוב של החייב.

עובר להגשת הבקשה היו החייבים בעלי זכויות במשק מס' 44 במושב שחר (להלן:            " המשק") וכן בעלי זכויות בחממות ובבית הקירור.

3. טוען הנאמן כי החייבים העבירו את זכויותיהם במשק לאחותו של החייב ובעלה, ה"ה שנער, בדרך של הברחת נכסים ובעניין זה פנה בבקשה נפרדת לביטול העברת הזכויות האמורה. מציין הנאמן כי הנכסים  המהותיים היחידים אשר נותרו לחייבים הנם שני מבני חממות בשטח כולל של כ- 7,000 ש"ח, על מגרש מס' 28 במושב שחר, וכן בית אריזה ובית קירור בשטח כולל של 380 מ"ר, המצויים על מגרש מס' 28 במושב שחר. לטענת הנאמן מאחר ושני הנכסים הנ"ל אינם חלק מן המשק אשר נמכר ניתן לפי מיטב ידיעתו לממשם. עוד ציין הנאמן כי  החייבים משכירים את הנכסים הנ"ל לצדדים שלישיים ונהנים מדמי שכירות אותם משלשלים הם לכיסם מבלי להעבירם לקופת הנושים.

4. החייבים בתגובתם טענו כנגד תפקודו של הנאמן אשר אינו בודק את תביעות החוב, בטרם הליך של מימוש נכסים, שמא לא יהא כל צורך לממש את נכסי החייבים. עוד ובנוסף טענו החייבים כי השכרת החממות מהווה עבורם מקור הכנסה לנוכח העובדה כי למעט משכורתה של החייבת, המשתכרת סך של 3,200 ש"ח לחודש, אין להם כל מקור הכנסה אחר.

בתגובה השיב הנאמן, כי לאור היקף החובות ולנוכח העובדה כי בקופת הנאמן טרם הצטברו סכומי כסף מהותיים, מעכב הוא  את הליך בדיקת תביעות החוב עד למיצוי ההליכים נגד החייבים ובהתאם פנה הוא לכונס הרשמי לקבלת אורכה בהתאם להוראות תקנה 93 לתקנות פשיטות הרגל.

5. אשר לבדיקת תביעות החוב הרי שבשלב זה של הדברים אין באי בדיקתם כדי לדחות על הסף את בקשת הנאמן להעשיר את קופת הנושים בדרך של מימוש הנכסים הנדונים. חובות החייבים הנם חובות רבים בשיעור גבוהה ביותר. גם אם ימצא בסופו של יום כי בדיקת תביעות החוב תביא לתוצאה לפיה חובות החייבים הנם בשיעור נמוך יותר עדיין יש לקדם את הליך מימוש הנכסים לנוכח יתרת הכספים הזעומה הקיימת בקופת הנושים לעומת היקף חובותיהם של החייבים. באם לחייבים טענות בדבר זהות הנאמן אשר מונה ואשר ידרש לבדיקת החובות יהיו רשאים בבוא העת להתיחס לכך.

6. לעניין החממות

מציין הנאמן כי נכסים אלו, אינם מצויים במשק ולא מומשו ע"י הבנק ומכאן שהם מהווים, לאחר מימוש המשק, את הרכוש העיקרי היחיד של החייבים. לדבריו, החייבים בבקשתם לכינוס נכסים והכרזתם כפושטי רגל, לא הצהירו על הכנסות משכירות הנכסים הנדונים וכי רק במסגרת החקירה שנערכה באסיפת הנושים נתגלה מקור הכנסה זה. מציין הנאמן כי החייבים הוזהרו שלא לעשות כל דיספוזיציה בנכסיהם. אולם, למרות האמור לעיל, ממשיכים הם להשכיר את החממות לתקופות שכירות מתחדשות, תוך נטילת הכספים לכיסם בהתעלם מדרישות הנאמן. מציין הנאמן כי מחקירת החייבים וממסמכים שקיבל לידיו עולה כי בחודש 12/02 הושכרו החממות למשך שנה לשוכר בשם יוסי דהן בתמורה לסך של 40,000 ש"ח, אשר הועבר ישירות לעמותת "מימי הנגב" לשם כיסוי חוב מים. בחודש 12/03 השכירו החייבים את החממות למשך שנה נוספת לשוכר בשם אשר בן שושן בתמורה לסך של 19,500 ש"ח, אשר שולמו ב-12 תשלומים חודשיים על סך של 1,625 ש"ח, שנמסרו בשיקים מעותדים לחייב. כמו כן, בחודש 8/04 שלח החייב מכתב לנאמן ובו הודיע כי הסכם השכירות עם מר בן שושן הופסק בהסכמה ביום 30.5.04 ומיום 1.7.04 הושכרו החממות למשיבה 3, פרחי מנגול בע"מ לתקופה של שישה חודשים, כשבהתאם להסכם הנ"ל, התחייבה המשיבה 3 לשלם לחייב סך של 10,000 ש"ח ב-6 תשלומים חודשיים ע"ס 1,666 ש"ח החל מיום 15.7.04 ואילך.

מוסיף ומדגיש הנאמן כי לא ברור לו מדוע מושכרות החממות בתמורה לדמי שכירות בשווי מחצית מדמי השכירות אשר לטענת החייב קיבל בשנת 2002, עד כי מעורר הדבר חשד שמא אין החייבים מדווחים נכונה אודות דמי השכירות ומשלשלים לכיספ כספים שלא כדין. טוען הנאמן כי בהתאם להסכמים שהציג החייב עולה כי מאז מועד מתן צו הכינוס (8/03 ) ועד לחודש 12/04 נמנעו החייבים להעביר לקופת הנאמן דמי שכירות בגין החממות בסך של כ- 33,000 ש"ח. מבקש הנאמן כי בית המשפט יורה לחייבים להעביר סך זה לקופת הנושים.

אין חולק כי בהתאם להוראת סעיף 42 לפקודת פשיטת הרגל (נוסח חדש), התש"ם - 1980 עת הוכרזו החייבים כפושטי רגל יהיו נכסיהם מוקנים לנאמן. ובלשון הוראת הפקודה:

"ניתן על חייב צו כינוס והחליטו הנושים באסיפתם בהחלטה רגילה שהחייב יוכרז פושט רגל... יכריז בית המשפט בצו שהחייב פושט רגל , ומשעשה כך יהיו נכסי פושט הרגל ניתנים לחלוקה בין נושיו ויוקנו לנאמן."

"נכסים", על פי סעיף 1 לפקודה- כוללים " מקרקעין ומיטלטלין מכל הגדר שהוא ובכלל זה כספים ונשיים,בין בישראל ובין מחוצה לה, ולרבות חיוב, זיקת הנאה, זכות, ריווח וזיקה מכל הגדר שהוא, בין הווים ובין עתידים, בין מוקנים ובין מותנים, הנובעים מנכסים כאמור או כרוכים בהם".

החייבים הטוענים כי דיווחו על כל תשלום ותשלום שקיבלו בגין השכרת מבני החממות הן לכונס והן לנאמן, לא צירפו  כל אסמכתא התומכת בטענתם. התנהלותם של החייבים בתיק זה מעוררת חשד ממשי כי אין הם מנהלים את עניניהם בתום לב ומעלימים הם מעיני הנאמן את היקף ההכנסות האמיתי שיש להם מן הנכסים האמורים ואולי אף אינם מנהלים את עסקיהם כראוי. לפיכך, יש מקום לאפשר לנאמן לתפוס חזקה בחממות.

אשר על כן, הנני מורה כי הנאמן רשאי לתפוס חזקה  בחממות על מנת שבשלב ראשון יוכל להמשיך ולהשכיר את החממות  כעסק חי. הנאמן יבדוק מקרוב את תקופת השכירות המתקיימת כיום באופן אשר יבטיח כי ההכנסות מדמי השכירות יועברו במידת האפשר לאלתר לקופת הנושים.

7. לעניין בית האריזה

טען הנאמן כי הסכם השכירות עליו חתמו לכאורה החייבים אל מול המשיב 6 הנו בבחינת העדפת נושים ועל כן יש להורות על ביטולו ולאפשר לו לתפוס חזקה במקום באופן אשר יאפשר לו להשכיר את הנכס במחיר שוק ריאלי או למוכרו.

החייבים הצהירו כי בית האריזה הושכר על ידם לחתנם, מר סנדרו פלגריני המשיב 6. מסבירים החייבים כי בהתאם להסכם שנערך בינם לבין המשיב 6,  הושכרו המבנה והציוד של בית האריזה בחודש 6/02 לתקופה של 6 שנים ועד לחודש 6/08, כאשר על פי ההסכם הוסכם בין הצדדים כי דמי השכירות יקוזזו מהלוואה שנתן השוכר לחייבים. כך שבפועל לא משולמים להם דמי שכירות כלל.