החלטה בתיק בשא 5494/07 - פסקדין

בקשה להארכת מועד להגשת ערעור

1.     המבקש הגיש  בקשתו להארכת מועד להגשת ערעור בנוגע  עם פסק דינו של בית משפט השלום (כב' השופט ר' וינוגרד), אשר ניתן, כאמור בבקשה, ביום 26.3.07. מהבקשה עולה כי המועד האחרון להגשת כתב הערעור חל להיות ביום 9.5.07, ובאותו מועד אף הוגשה הבקשה להארכת המועד.

2.     הנימוק לבקשה הנו:  "ברצוני למסור את הטיפול בתיק לעו"ד אשר יגיש מטעמי את כתב הערעור". מעבר לכך לא נאמר מאומה ואף לא צורף תצהיר לבקשה.

3.     המועד להגשתו של  ערעור אזרחי קבוע בחיקוק , ועל כן חובה על המבקש  הארכת מועד לבסס בקשתו על "טעם מיוחד", זאת כאמור בהוראות תקנה 528 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד - 1984. יודגש כי בנושא זה מקפידים עם בעל הדין הקפדה יתירה (ר'  זוסמן, סדרי הדין האזרחי מהד' 7 עמ' 897). יתירה מזו, גם מקום שהמבקש אינו חייב להראות "טעם מיוחד", כדי לזכות בהארכת מועד, לא יאריך בית המשפט את המועד כדבר שבשיגרה, אלא אם הראה המבקש צידוק לכך (שם, ס' 682). טעמים מיוחדים, אף שאלה לא הוגדרו באופן שיטתי וכולל, ייבחנו  לפי נסיבותיו של כל מקרה לגופו. בין היתר, ייבחנו משך האיחור, "האם הבקשה הוגשה בתוך המועד להגשת ההליך, מהו הטעם שהציג המבקש להגשתו של ההליך באיחור,  מידת ההסתמכות של בעל הדין שכנגד על האיחור, וכן סיכוייו הלכאוריים של ההליך לגביו מוגשת הבקשה להארכת מועד. ככל שסיכויי ההליך לגופו נחלשים או אף אפסיים, כך נחלשת ההצדקה מבחינת האינטרס של בעל הדין  שכנגד ושל הציבור בכללותו למתן ארכה להגשתו". ראה בש"א 5636/06 נפתלי נשר נ. שלומי גפן כב' השופטת ד' בייניש (כתוארה אז) פורסם במאגר נבו.

        בעיקרון, בתי המשפט נטו להיענות לבקשה להארכת מועד שעה שהנסיבות, בעטיין חל האיחור, לא היו בשליטתו של בעל הדין - המבקש. כדוגמא, הוכרה מחלת בעל הדין כטעם המצדיק הארכת מועד. מנגד, בצידה האחר של משוואה זו, לא הוכרו טעמים הנעוצים  בבעל הדין עצמו כטעמים המצדיקים הארכת מועד (ר' בש"א 1038/85 בע"א 64/85 בנק צפון אמריקה בע"מ נ. עומר גלבוע חברה לבניין ועובודת עפר בע"מ (בפירוק). בלשון אחר, ככלל, נועדו "הטעמים המיוחדים" לסלול  דרכו של בעל הדין ולפתוח לו שערי בית המשפט, מקום בו סוכלה כוונתו להגיש ערעור, בשל אירועים שמחוץ לשליטתו הרגילה או בשל תקלות שלא יכול היה להיערך אליהן מראש (ראה ע"א 6842/00 ידידיה נ. קסט, פ"ד נה (2) 904). ומנגד - אין בטעמים המיוחדים משום ראש גשר כדי לפרוץ דרך למי שבשקידה סבירה יכול היה לנקוט פעולה במועד מוקדם ולא עשה כן מתוך בחירתו שלו. 

4.     אם אבקש ליישם את הנאמר לעיל, נמצא כי דין הבקשה להידחות. מדובר בבקשה לקונית, סתמית, אשר לא צורף לה תצהיר ולא  בא כל הסבר או קצה נימוק ומדוע לא פעל המבקש עד כה לקדם את הגשת הערעור, מדוע לא פנה מבעוד מועד לעורך דין על מנת שזה יטפל בענייניו, מה עוד שמתגובת המשיבות עולה שהמבקש היה מיוצג בבית המשפט קמא. אין מדובר במקום בו סוכלה כוונה להגיש ערעור בשל אירועים שמחוץ לשליטת המבקש, או היווצרות תקלות שהמבקש לא יכול היה למנוע אותן, ומכל מקום לא נטען לסיטואציה מעין זו. למעשה, מדובר בטעמים הנעוצים באופן התנהלותו (או מחדלו מלהתנהל) של המבקש עצמו. ועוד: פסק הדין לגביו מבקש המבקש לערער לא צורף ולא באו טעמים מהם ניתן ללמוד על סיכויי הערעור (אם כי סיכויי הערעור לא יימנו כגורם בעל משקל רב בהליך זה, ויש הסוברים כי אלה אינם שיקולים בבחינת הבקשה להארכת מועד,  ר' ע"א 694/88 רינה ורבר ואח' נ. מדינת ישראל ואח' (לא פורסם). אמנם, הבקשה הוגשה בתוך המועד הקבוע להגשת ההליך אך ביום האחרון שבו, ואין בכך להטות את הכף כנגד הסתמיות האופפת את הבקשה. בהעדר נימוקים חיצוניים ושאינם קשורים במבקש שיתמכו בבקשה אין כדי לקבל את נימוקו של המבקש להארכת מועד, מה עוד שלא בא כל פירוט לנסיונות ולצעדים אשר ננקטו, אם ננקטו, על מנת לדאוג לייצוג כאמור.

לפיכך, וכאמור, הבקשה נדחית.

ניתנה היום ג' בתמוז, תשס"ז (19 ביוני 2007) בהעדר הצדדים

המזכירות תשלח עותק ההחלטה לב"כ הצדדים.                                                                              

קלדנית: רחל אמויאל התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: