החלטה בתיק בשא 526/05 - פסקדין

1.      בפני בקשה להארכת מועד להגשת ערעור על פסק דינו של בית הדין האזורי לעבודה בירושלים (בל 13199/04). פסק הדין ניתן ביום 20.4.2005, ובקשה להארכת מועד הוגשה ביום 8.6.2005.

2.      העובדות הרלבנטיות יפורטו להלן:

2.1.   המבקשת והמשיב 2 הם גרושים, ולהם ילד משותף מנישואיהם, קטין.

2.2.   המבקשת זכאית לקצבת נכות מלאה, ובמשך שנים קיבלה גם תוספת תלויים בעד בנה, הן לפני גירושיה מהמשיב 2 והן לאחר גירושיה.

2.3.   משיב 2 קיבל קצבת נכות מלאה, והוא קיבל קצבת נכות ליחיד.

2.4.   משיב 2 תבע בבית הדין האזורי לקבל את תוספת התלויים בעד הילד המשותף, בנימוק שהוא משלם מזונות עבור הילד.

2.5.   בפסק דין מיום 20.4.2005 קבע בית הדין כי החל מיום מתן פסק הדין תחולק התוספת לגמלה המשולמת בעד הילד המשותף בין המבקשת לבין משיב 2.

2.6.   משיב 2 ערער על פסק הדין, וטען כי יש לקבוע כי חלוקת התוספת לגמלה בעד הילד המשותף בינו לבין המבקשת תחול מיום 1.1.2004, מועד זכאותו לגמלת נכות.

2.7.   המבקשת הגישה לבית הדין האזורי בקשה לביטול פסק הדין, ועד למועד זה לא ניתנה בבקשה החלטה.

2.8.   במקביל, הגישה המבקשת בקשה להארכת מועד להגשת ערעור, לשם הזהירות.

3.      נימוקי הבקשה הם:

3.1.   המבקשת לא היתה צד להליך, למרות שלפסק הדין השפעה ישירה וקשה על מצבה הכלכלי, ולפיכך דינו להתבטל.

3.2.   גם לגופו של עניין, לא היה מקום לחלוקת קצבת התלויים בין המבקשת לבין משיב 2.

3.3.   הואיל והמבקשת לא היתה צד להליך, ממילא לא הומצא לה פסק הדין, ולכן מירוץ המועדים להגשת ערעור טרם החל.

3.4.    על פסק הדין נודע לה מספר שבועות לפני הגשת הבקשה להארכת מועד, מפי משיב 2.

3.5.   המבקשת פנתה ללשכה לסיוע משפטי.

3.6.   מידת האיחור קטנה.

3.7.   סיכויי הערעור גבוהים.

4.      משיב 1 הסכים לבקשה להארכת מועד.