1. בפני מונחת בקשת החייב כי יינתן לו הפטר מחובותיו במסגרת הליכי פשיטת הרגל.
2. ביום 12.11.99 ניתן צו כינוס על נכסי החייב לבקשתו וביום 21.05.00 הוכרז החייב כפושט רגל. במסגרת הליך זה הושת על החייב תשלום חודשי לקופת פשיטת הרג, בסך של 600 ש"ח.
3. בעת הגשת הבקשה לצו כינוס הצהיר החייב על חובות לנושים בשיעור של 717,792 ש"ח ומספר נושיו- 13 . בפועל הוגשו 6 תביעות חוב לכונס הנכסים בסך של 610,247 ש"ח, מתוכם תביעה אחת בדין קדימה מטעם רשויות המס והמע"מ.
4. החייב סיפר כי נקלע לחובות כתוצאה מניהול עסק לכלי ירייה בסוף שנות ה-80 במגדל העמק. יצוין כי לא נטען כי חובות החייב נוצרו בחוסר תום לב או כי נפל פגם ביצירת החובות.
החייב הנו אדם צעיר כבן 42 שנים, נשוי ואב לשלושה ילדים מנישואים קודמים, אחד מהם קטין. החייב עובד כשכיר ומשתכר סך של 8,600 ש"ח לחודש. החייב משלם מזונות לטובת בנו הקטין בסך של 2,100 ש"ח. החייב אינו בקו הבריאות והוא סובל ממחלת סכרת בגינה הוא מטופל . החייב מוכר כנכה צה"ל מיום 10/96.
נכסים שונים שהיו לחייב מומשו לטובת קופת פשיטת הרגל והחייב נכון לממש קרונות וקרן פנסיה שעדין לא מומשו לטובת הקופה.
5. מתסקיר כונס הנכסים עולה כי בקופת פשיטת הרגל נצברו כספים בסך 32,000ש"ח. סכום זה יאפשר חלוקת דיבידנד לנושים בשיעור של כ-3.5%. כאשר ביום 27.05.02 חולק דיבידנד לטובת הנושים בדין קדימה בשיעור של 100% מקרן החוב.
כונס הנכסים חיווה דעתו כי לאור הסכום הנוכחי המצוי בקופה יש לקבל את בקשת החייב רק באם ימומשו קופות פנסיה וקרנות השייכות לחייב, וכנגד הפקדה נוספת לקופת פשיטת הרגל בסך של 50,000 ש"ח.
6. לבקשת החייב התקבלו תגובות הנושים; מוקה 30 (טבריה) בע"מ (תביעת חוב על סך של 28,727 ש"ח); איניס נסייר (תביעת חוב על סך של 1,666 ש"ח), ובנק לאומי לישראל בע"מ (תביעת חוב על סך של 438,876 ש"ח) שהנו הנושה העיקרי בחובות החייב. הנושים עמדו על זכותם הקניינית ועל החשש כי היענות לבקשת החייב תסגור את הגולל על סיכוייהם להיפרע מהחובות. הנושה, בנק לאומי, הוסיף וטען כי התנהגות החייב מלמדת על חוסר תום לב שכן החייב נוהג להגיש בקשות הפטר ב"אופן סדרתי" במטרה למחוק את חובותיו.
7. בדיון שנערך ביום 27.12.04 חזרה ב"כ כונס הנכסים על עמדתה כי על החייב לממש את יתרת נכסיו לטובת הקופה וכי עליו להפקיד סך של 50,000 ש"ח. החייב הודיע במעמד זה כי הוא נכון לכך. מצב זה יעשיר את קופת פשיטת הרגל באופן אשר יאפשר חלוקת דיבידנד לנושים בשיעור של 10.5% . ב"כ כונס הנכסים ביקשה אף היא להתחשב בנסיבות חייו של החייב כשיקול לזכותו.
8. לדיון זה התייצב הנושה מוקה בע"מ אשר טען כי הנסיבות הנטענות על ידי החייב נעדרות תימוכין מספקים ועל כן אין לקבל את בקשתו.
9. המדובר בבקשתו השלישית במספר של החייב לקבלת הפטר. הבקשה הראשונה (בש"א 9106/00) הוגשה ביום 07.11.00 כחצי שנה לאחר הכרזתו כפושט רגל. בקשה זו נדחתה מן הטעם כי הסכום שהצטבר בקופה קטן מידי ביחס לחובות ולא ניתן לחלק דיבידנד לנושים, וכן מן הטעם כי הבקשה מקדימה את זמנה ועדין לא מומשו נכסי החייב. יצוין כי ממועד מתן החלטה זו ממושו תוכנית חסכון וקופת גמל בסך של כ- 25,000 ש"ח על ידי כונס הנכסים. הבקשה השנייה (בש"א 7608/02) הוגשה ביום 07.02.02. בקשה זו נדחתה לאור העובדה כי החייב לא הציע להפקיד דבר לטובת קופת פשיטת הרגל וכן כי הסכום המצוי בקופה קטן ביחס לחובות.
10. במקרה זה שבפני עומדות להכרעה שתי עמדות מנוגדות. מחד גיסא, עמדת החייב, המבקש כי תינתן לו הזדמנות לפתוח דף חדש בחייו. החייב מציין לזכותו כי שיתף פעולה לאורך השנים עם כונס הנכסים וכי הוא מוכן להעשיר את קופת פשיטת הרגל באופן שיטיב עם הנושים. מאידך גיסא, עמדת חלק מהנושים, שלושה במספר, אשר טוענים כנגד בקשת החייב ובעיקר כי מתן הפטר בשלב זה יפגע בסיכוייהם להיפרע מהחובות באופן מלא. לאיזונים אלה נדרש בית המשפט בבואו לבחון בקשה שכזו (ראו המ' (מח'-י-ם) 5486/96 פש"ר 183/91
אפרת לוי נ. בנק דיסקונט ואח', לב(1), 891 ). כדי להכריע בשאלות אלו נדרש בית המשפט לאזן בין שיקולים נוספים והם נסיבות אישיות של החייב, מידת תום הלב ושיתוף הפעולה עם כונס הנכסים, סכום החובות, היכולות הכלכליות של החייב ופוטנציאל ההשתכרות הנוכחי והעתידי שלו, מימוש נכסי החייב והתועלת שתצמח לנושים מהמשך ניהול הליכי פשיטת הרגל.
11. בנסיבות המקרה שבפני, לאחר שבחנתי את עמדות הצדדים, אני בדעה כי יש לקבל את בקשת החייב. הדעה נותנת כי הסכום שיצטבר בקופת פשיטת הרגל ישרת את אינטרס הנושים ויאפשר חלוקת דיבידנד בשיעור של 10.5% מקרן החוב לנושים הרגילים, מעבר לחלוקת דיבידנד בשיעור של 100%, אשר חולק כבר לנושים בדין קדימה. במכלול השיקולים השונים בחנתי גם את כושרו הכלכלי של החייב, המלמד על יכולת פירעון מוגבלת שתומכת בבקשתו. לאור כל זאת הגעתי לכלל מסקנה כי באיזון הנכון בין רצונו של החייב לפתוח דף חדש בחייו, ובין זכותם הקניינית של הנושים כי חובותיהם ייפרעו, גובר אינטרס החייב.
אשר על כן אני קובעת כדלקמן:
א. כונס הנכסים הרשמי יפעל למימוש נכסי החייב הנותרים תוך 60 יום מהיום.
ב. החייב יפקיד בקופת פשיטת הרגל סך של 50,000 ש"ח וזאת תוך 30 יום מהיום.
ג. כונס הנכסים ידווח לבית המשפט על הפקדת התשלום ומימוש הנכסים ובכפוף לכך יינתן צו הפטר חלוט.