החלטה בתיק בשא 4244/07 - פסקדין

א. רקע

1. בקשת המבקש - הנתבע 2, ערב לפרעון הלוואה שנתקבלה על ידי החייבים העיקריים, להורות על "הקפאת ההליכים" כנגדו, נוכח הליכים המתקיימים בין המשיב והחייבים העיקריים, שעניינם ערעור תלוי ועומד כנגד פסק הדין נשוא תיק ההוצל"פ .

2. רקע הבקשה הינו תביעה בסך 58,800 ש"ח שהגיש המשיב כנגד המבקש וערב נוסף, בשל הפרת התחייבות לפירעון הלוואה עליה חתמו הם כערבים.

ב. תמצית טענות הצדדים

3. לטענת המבקש, יש להורות על הקפאת ההליכים מהסיבות הבאות:

א.     תלוי ועומד ערעור כנגד פסק הדין שהוגש לביצוע בתיק ההוצל"פ.

ב.       תלויה ועומדת נגד המשיב תובענת החייבים אשר הגישו תובענות נגדו.

ג.       אין להיזקק לערב, שעה שקיים ערעור כנגד פסק הדין.

4. תגובת המשיב נתבקשה ונתקבלה. תמציתה הוא כדלקמן:

א.     הלווים מיצו את כל הליכי הערעור האפשריים על פסק הדין נשוא תיק ההוצל"פ. לא תלוי ועומד כל ערעור כנגד פסק הדין ואף לא יכול לעמוד כזה, נוכח מיצוי הליכי הערעור ע"י החייבים העיקריים.

ב.      אף אם הגישו הלווים העיקריים ערעור נוסף, דינו להידחות על הסף, שכן אין הליך המאפשר הגשת ערעור נוסף לאחר שהערעור נדון ונדחה בכל הערכאות.

 5. המבקש הגיש תגובה לטענות המשיב ובה חולק הוא על הקביעה כי מוצה הליך הערעור.

ג. דיון

6. לא מצאתי יסוד לבקשה.

7. המבקש ערב לחוב החייבים כלפי הבנק, בהתאם ל"כתב התחייבות וערבות להחזרת הלוואה". משלא עמדו החייבים בהחזר ההלוואה, ניתנה על ידי בית משפט השלום בת"א ביום 26.10.05 (ת.א 207751.02) פסיקתא, לפיה חויבו הם לשלם למשיב סך של 68,000 ש"ח, זאת בהתאם לפס"ד מיום 19.9.05.

8. לאחר שפתח המשיב בהליכי הוצאה לפועל כנגד החייב, ניתנה החלטה על ידי  ראש ההוצאה לפועל מיום 21.5.07 (תיק הוצל"פ 4-05-13569-14), לפיה נקבע כי מוצו כל הליכי ההוצל"פ כנגד החייבים, וכי הזוכה - המשיב, רשאי להמשיך בהליכים נגד הערבים.

9. על ההחלטה האמורה הוגש ערעור (ע"א 1113/07 בביהמ"ש המחוזי בבאר שבע),  במסגרתו הוגשה בקשה לעיכוב ביצוע ו/או מתן צו מניעה זמני של הצו שניתן ע"י כב' ראש ההוצאה לפועל בבאר שבע (בש"א (ב"ש) 5951/07).

כבוד סגן הנשיא השופט י. טימור דחה את הבקשה, בין היתר בשל העובדה כי לא הוכחו סיכויי ערעור טובים ובית המשפט לא שוכנע כי קיים חשש שדחיית הבקשה תגרום לנזק בלתי הפיך. 

10. אין צורך לחזור ולהזכיר, כי הכלל בדיני עיכוב ביצוע פסק דין כספי הינו מעמד עדיף של הזוכה ולפיו, אין לעכב ביצוע, אלא אם מראה המבקש כי לא ניתן יהיה להפרע מהמשיב, לאחר שקיבל את סכום פסק הדין, במידה ויתקבל הערעור וכי לא ניתן יהיה להשיב את המצב לקדמותו (ר' תקנה 466 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 וכן ע"א 3191/99 אלי בראשי נ' אדוארד ויינשטיין, (מיום 25.5.99 (לא פורסם) לרבות האיזכורים הנמנים בו, ע"א 2965/96 עטיה נ' עיריית תל-אביב-יפו ואח', פ"ד נ (1) 668 (1996); ע"א 6626/96 בש"א 8240/96 חנני נ' פקיד השומה, פ"ד נ (5) 403 (1997), רע"א 2050/06 יהושע ולדהורן נ' שלמה נרקיס (מיום 9.10.07 - טרם פורסם).