החלטה בתיק בשא 4165/06 - פסקדין

1.                   זו החלטה בבקשת המבקש לביטול צו עיקול זמני שניתן במעמד צד אחד על פי החלטת כב' הרשמת גרבי מיום 23.08.06 בבש"א 3892/06.

2.                   צו העיקול הזמני ניתן, לבקשת המשיב, במסגרתה של תביעה שהוגשה כנגד המבקש (הנתבע 2) וכנגד ליגם נטוורקס בע"מ, הנתבעת 1, על נכסי המבקש והנתבעת 1, אצל המחזיקים שפורטו בבקשה וזאת עד לסכום של 529,796 ש"ח.

3.                    בעקבות בקשת המבקש (הנתבע 2) לביטול צו העיקול הזמני, התקיים ביום 14.09.06 דיון בפני. המצהירים נחקרו על תצהיריהם והצדדים סיכמו טענותיהם.

משעסקינן בבקשה לביטול צו עיקול זמני, הדיון מתנהל מחדש כאילו מלכתחילה טרם ניתן הסעד הזמני ולפיכך החל המשיב בהבאת ראיותיו.

4.                   המבחנים למתן צו עיקול זמני הם כדלקמן:

א.      קיומן של ראיות מהימנות לכאורה לקיומה של עילת תביעה (תקנה 362 (א) לתקנות סדר הדין האזרחי התשמ"ד - 1984).

ב.      קיומן של ראיות מהימנות לכאורה לקיומו של חשש סביר שאי מתן הצו יכביד על ביצוע פסק הדין (תקנה 374 לתקנות סדר הדין האזרחי התשמ"ד - 1984 ).

ג.        הנזק שיגרם למבקש אם לא ינתן הסעד לעומת הנזק שיגרם למשיב במתן הצו וכן שיקולי תום לב והאם הסעד המבוקש הינו צודק וראוי בנסיבות הענין ואינו פוגע במידה העולה על הנדרש (תקנות 362 (ב) (1) - (2) לתקנות סדר הדין האזרחי התשמ"ד - 1984).

מדובר בתנאים מצטברים.

ראיות מהימנות לכאורה לקיומה של עילת תביעה

5.                   המשיב הגיש תביעה כנגד המבקש והנתבעת 1 בסכום של 529,796  ש"ח בגין אי תשלום חוב בעד מוצרים אותם רכשה הנתבעת 2 באמצעות המבקש מהמשיב.  הבקשה למתן צו עיקול זמני נתמכה בין היתר בתצהירים מטעם המבקש.

אין חולק כי תצהיר יכול להוות ראיה מהימנה לכאורה.

6.                   טוען המשיב בבקשתו למתן צו עיקול זמני ובתצהיר מטעמו כי לאחר ששיקים שמסר המבקש על חשבון החוב חוללו, יצר המבקש קשר עם עובד המשיב ועם מנהל המשיב, מר רוני צדוק ומר עמוס קרן (בהתאמה), ביקש אשראי נוסף והבטיח כי השיק שחולל יכובד. לענין זה נטען כי המבקש יצר אוירה מהימנה והצליח לשכנע את המשיב כי עסקיו משגשגים וכי החוב יפרע במלואו ולפיכך ניתן לנתבעת 1 אשראי נוסף וסופקו לה מוצרי דלק.

7.                   כן נטען בבקשה להטלת צו עיקול ובתצהירים כי המבקש משמש כמנהל הנתבעת 1 ובעל 100 אחוז ממניותיה, כי אין הוא חוסה תחת עקרון האישיות הנפרדת וכי פעל במרמה כלפי המשיב ובחוסר תום לב מובהק, עת משך שיקים בידיעה שלא יכובדו.

8.                   בכתב התביעה נטען כי המבקש ערב לביצוע כל ההתחייבויות בהסכם בהתאם לכתב ערבות עליו חתם. לענין זה נטען כי המבקש הינו בעל ענין בתאגיד הנתבעת 1 ולכן אינו ערב מוגן והגנות חוק הערבות אינן חלות עליו.

9.                   המבקש בבקשתו טוען כי החתימה  על כתב הערבות אינה חתימתו וצירף חוות דעת של מומחה לגרפולוגיה לפיה "ישנם לא מעט סימנים המורים על נסיון לזיוף המוזכרים בספרות המקצועית".

כן נטען כי הוגשה תלונה בענין זה למשטרת ישראל.

10.               עוד טוען המבקש בבקשתו כי למשיב אין כל עילת תביעה נגדו שכן כל פעולותיו בשם הנתבעת 1, היו מתוקף היותו עובד (מנהל) אצל הנתבעת 1 שהינה חברה בע"מ. כן נטען כי   צרוף המבקש כנתבע לחובות החברה עוד בטרם מוצה ההליך כנגד החברה ועוד בטרם הוכחו העילות המקימות את הרמת המסך, הינה דריסה ברגל גסה של חוק החברות ותכלית האישיות המשפטית העצמאית.

11.               המבקש טוען כי למשיב היה ידוע  שאין לנתבעים נסיון במסחר בדלק ולמרות זאת בחר להתקשר עם הנתבעת 1 על אף שהיו ידועים לו הסיכונים העסקיים הטמונים במסחר בדלק, דבר שלא הובא לידיעת הנתבעים.

כן נטען כי המשיב נתן אשראי גבוה לנתבעת 1 כבר בראשית דרכה ואין לו אלא להלין על עצמו.