החלטה בתיק בשא 3920/07 - פסקדין

1.         בקשה לעיכוב הליכים, בהתאם לסעיף 5 לחוק הבוררות, התשכ"ה- 1968.

2.         המשיבים הגישו נגד המשיבים תביעה למתן פסק דין הצהרתי לפיו הינם בעלי הזכות הבלעדית לעשות שימוש במכסת מים בשיעור של 36,000 קוב. בכתב התביעה נטען כדלקמן:

-         המשיב בפני (התובע בה"פ 125/06) והמבקש (המשיב מס' 1 בה"פ הנ"ל) היו שותפים בעסקים שונים, ובין היתר בעלי מניות ומנהלים בחברות שונות.

-         ביום 15.3.89 נחתם בין הצדדים הסכם לפיו פורקה השותפות בינהם.

-         בין יתר תנאי ההסכם נקבע כי המשיב יקבל את הבעלות בחברות וימשיך לנהל את עסקי החקלאות בישראל בעוד שהמבקש קיבל את עסקי החקלאות בפורטו ריקו.

-         בין יתר העסקים בישראל נכללו מקרקעין של חברת צימרמן חברה לנכסים בע"מ בחדרה.

-         למקרקעין אלה ניתנה זכות שימוש במכסת מים בסך 36,000 קוב, שנרשמה על שם המבקש.

-         לאור פרוק השותפות - יש להעביר את השימוש במיכסת המים הנ"ל על שם המשיב.

3.         המשיב הוסיף וטען בתביעתו כי בין הצדדים נתגלו חילוקי דעות בעבר באשר לשימוש במיכסות המים. הסכסוך בינהם הועבר לבוררות בפני הבורר עוה"ד שמואל ניסים  וביום 28.12.89 אף ניתנה החלטת הבורר לפיה הוא זכאי לעשות שימוש במיכסת המים הנ"ל.

4.         עוד ציין המבקש כי : "כיוון שהבורר עורך הדין ניסים, מסרב לשמש כבורר בין הצדדים, נתונה הסמכות להכריע בתובענה לבית משפט זה".

5.         לתביעה צורפו כמשיבים נוספים "דגן חברה חקלאית לגידול דגים בחדרה בע"מ" ו"אברהם קפלושניק". על פי האמור בכתב התביעה פנה אליהם המבקש בבקשה להעביר את מיכסת המים הרשומה על שמו מבאר אחת לאחרת. פרט לכך - לא מבוקש נגד משיבים אלה כל סעד, והם גם לא נטלו חלק בהליכים.

6.         המבקש הגיש בקשה זו לעיכוב ההליכים וטען כי בהסכם בין הצדדים מיום 15.3.89 נקבע במפורש בסעיף 10 כי :

"למקרה ויתגלו חילוקי דעות בין הצדדים בכל ענין הנוגע לפירושו , ביצועו וסיומו של הסכם זה, ימסרו אלו להכרעתו של בורר דן יחיד....

האמור בסעיף זה דינו כדין שטר בוררין תקף לכל צורך וענין.

הצדדים בוחרים בעו"ד ש. ניסים מחיפה כבורר דן יחיד שידון ויכריע בחילוקי הדעות בינהם".

כבר בעבר נתגלו חילוקי דעות בין הצדדים. הבורר שמונה, שמואל ניסים סרב לשמש בורר והמשיב התנגד להעברת הסכסוך לבוררות. ביום 28.7.02 ניתנה החלטת כבוד השופט גרשון, אשר דחה את טענת המשיב כי הוסכם על מינויו של עו"ד ניסים כבורר מיוחד, והורה על מינויו של עוה"ד ס. וואנו כבורר חליף.

לטענת המבקש החלטה זו של כבוד השופט גרשון מהוה מעשה בי-דין בין הצדדים ולפיכך  היה על המשיב לפנות לעו"ד וואנו על מנת שיכריע גם במחלוקת הנוכחית.

7.         המשיב טען בתגובתו כי הבוררות בין הצדדים כבר מיצתה את עצמה וכי משהובהר כי עו"ד ניסים אינו מוכן לשמש כבורר - נשמט הבסיס תחת ההסכמה להעברת הסכסוך לבוררות. עוד הוא טען כי המשיבים האחרים בתביעתו אינם קשורים בהסכם וגם מסיבה זו אין מקום להעברת הסכסוך.

8.         אכן, החלטת כבוד השופט גרשון מיום 28.7.02 בת"א 1131/01 התייחסה במפורש לטענות הצדדים בפני, וצודק המבקש בטענתו כי יש בהחלטה זו משום מעשה בי-דין בין הצדדים, באופן שכל סכסוך שיתגלה בינהם בכל ענין הקשור לפירושו, ביצועו וסיומו של ההסכם בינהם (וכזה הוא הסכסוך נשוא התובענה שבפני) ידון בבוררות, לאו דוקא בפני עו"ד ניסים.