החלטה בתיק בשא 375/05

בקשה למינוי מומחה בתחום הגסטרואנטרולוגי בקשר עם שתי תאונות דרכים בהן נפגע התובע, תאונה מיום 27.10.95, שהוכרה גם כתאונת עבודה ע"י המל"ל, ותאונת דרכים מיום 19.4.96. לבקשתו צירף התובע מסמכים רפואיים שונים, הראשון מהם מיום 19.2.96.

בבקשה אין כל חדש, ולמעשה בקשה זו נדונה, על סמך אותם מסמכים רפואיים, ונדחתה, פעמיים, בפעם האחרונה ע"י כב' השופט י' עדיאל בהחלטתו מיום 5.11.03. (ראה הנימוקים לעניין דחיית הבקשה למינוי מומחה בתום הגסטרואנטרולוגי, בסעיפים 15 ו- 16 לאותה החלטה).

התובע מבקש למנף את בקשתו החוזרת בהסתמך על האמור במכתבו של ד"ר בר-אל, אשר התמנה, כמומחה בתחום הפסיכיאטרי, לבדיקתו של התובע (עוד ביום 1.4.02), מכתב בו אומר הד"ר בר-אל: "מבדיקתי עולה שחלק נכבד מנכותו הגופנית והנפשית נובעת מהמחלה קוליטיס כיבית אשר הופיעה לאחר שתי התאונות . . . לדעתי נדרשת החלטה עקרונית של בית המשפט, קרוב לוודאי מבוססת על חוות דעת גסטרואנטרולוגית של מומחה במחלה זו  . . . קבלת חוות דעת כזו תאפשר לי לקבוע האם יש לייחס את כל הנכות הנפשית לתאונות הנדונות".

כאמור, בקשה זו על טיעוניה ונספחיה הרפואיים, כבר באה לפני בית המשפט, ונדחתה.

באשר לתאונה הראשונה נדחתה הבקשה משום היווצרותה של קביעה ע"פ דין במסגרת הוראת סע' 6 ב' לחוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים, תשל"ה-1975, ובאשר לתאונה השניה - הדחייה באה על שום העדרה של ראשית ראיה.

            בתשובת המבקש (התובע) לתגובת המשיבות, נטען כי בית הדין לעבודה הוציא מתחת ידו, ביום 3.11.03, פסק דין לפיו בוטלה החלטת המל"ל, (החלטה שלא באה לפני כב' השופט עדיאל) ועל כן אין בנמצא קביעה מחייבת המונעת מלדון בבקשה למינוי מומחה בתחום המבוקש. (רמז לטענה זו בא אף בסעיף 3 לבקשה). בהחלטת בית הדין נאמר כי הוסכם על הצדדים כי עניין דרגת הנכות של המערער (הוא התובע) יוחזר לוועדה רפואית לעררים בהרכב אחר, בה ישבו גם מומחים לגסטרואנטרולוגיה "ואשר תקבע את דרגת נכותו מחדש". מכאן, משתמע כי דרגת נכותו של התובע, כפי שזו נקבע ע"י וועדה רפואית של המלל, בטלה, דהיינו לא קיימת בשלב זה קביעה של נכות יציבה (דהיינו: להבדיל מזו הזמנית) ומכאן שאין קיימת קביעה ע"פ דין במובנה שע"פ סעיף 6 ב' לחוק הפיצויים, ומשמעות הדבר כי הוסרה, מבחינת התובע, המניעה לדיון בבקשה למינוי מומחה רפואי במסגרת סעיף 6 א' לחוק הפיצויים, זאת כפי ההלכה שנקבעה בעניין רע"א 1619/93 אליהו חב' לביטוח נ' טטרו, פ"ד מ"ז (4) 89. טענת הנתבעות בתגובתן, לפיה ההסכמה מיום 2.11.03 אליה הגיע התובע עם המל"ל נועדה לאין את משמעות הוראת סעיף 6 ב' לחוק הפיצויים, אינה גורעת מהעובדה שבשלב זה אין קיימת קביעה יציבה של נכות ע"פ דין.

עיון במסמכים הרפואיים אותם צירף התובע לבקשתו מעלה כי לתובע בעיות שונות בתחום הגסטרואנטרולוגיה והמסמכים מעידים על בעיה החל מיום 19.2.96, (ראה התרשומת מאותו מועד של ד"ר לאוניד ואילך). דהיינו מס' חודשים לאחר התאונה הראשונה, ובטרם התאונה השניה. רצף המסמכים מתקיים עד לסוף שנת 2004 ועיקרם נסוב סביב מחלת קוליטיס - כיבית ואין טענה או ראיה מטעם הנתבעות לפיה התובע סבל ממחלה זו עובר לתאונה הראשונה. מנגנון ומהלך התאונה הראשונה אינם שוללים פגיעה ממין זה. בנסיבות אלה, ובהתחשב בהמלצתו של ד"ר בראל (שאומנם אינו מומחה בתחום רפואי "קרוב"), וע"מ שלא לחסום מאת התובע להוכיח את תביעתו, והיות שבשלב זה אין קיימת קביעת נכות יציבה ע"פ דין, במסגרת עמ' 6 ב' לחוק הפיצויים בנוגע עם התאונה הראשונה, אני מורה על מינוי מומחה רפואי בתחום הגסטרואנטרולוגי. המומחה יהא פרופ' ירון אילן מביה"ח הדסה עין כרם ירושלים. התובע יפקיד סך של 5,000 ש"ח להבטחת הוצאות המומחה וכתנאי למינוי.

נקבע לקדם משפט ליום 20.6.05, שעה 09:15.

ניתנה היום ב' בניסן, תשס"ה (11 באפריל 2005) בהעדר הצדדים.

המזכירות תשלח העתק החלטה זו לבאי כוח הצדדים.

קלדנית: מאיה כהו התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: