החלטה בתיק בשא 3178/08

ב4קשה למחיקת התביעה העיקרית, אשר הוגשה בת.א. 152/08, על הסף בהעדר עילה.

בתביעה העיקרית עותרת המשיבה לפיצויים בגין הפקעת  מקרקעין -חלקות 21 ו- 22 בגוש 10833, ברחובות עין דור ואלנבי, בחיפה ומקרקעין נוספים.

אין חולק, כי החלקות הנ"ל הופקעו ע"י המבקשת, לצרכי ציבור, על פי תכנית חפ/981 וכי הודעה על כך פורסמה ברשומות עוד ביום 21.2.01.

המבקשת טוענת, כי יש למחוק את התביעה על הסף מחמת כך שאיננה מגלה עילה, שכן לא צורפו אליה מסמכים המעידים על זכויות הבעלות של המשיבה, הן בחלקות הנ"ל והן בנוגע למקרקעין ונכסים אחרים, הנזכרים בתביעה וכן מחמת כך שהתביעה נוקבת בסכום סתמי, ללא כל פירוט וללא חוו"ד שמאי.

עוד טוענת המבקשת, כי ממילא אין התביעה מצויה בסמכותו של בימ"ש זה, לאור כך שסכומה הועמד על הסך של 500,000 $, אשר, בשקלים, אינו מגיע כדי סמכותו העניינית של בימ"ש זה.

המשיבה טוענת, כי כתב התביעה מגלה עילה וכי אין היא חייבת להביא, במסגרתו, את כל העובדות, אלא רק את העובדות "החשובות", כי אם חסרים למבקשת פרטים, יכולה היא לבקשם, בהתאם להוראות תקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד - 1984 (להלן: " התקנות") וכן  כי, בבוא העת, תגיש חוו"ד שמאית.

כן טוענת המשיבה, כי סמכותו של בימ"ש זה לדון בתביעה איננה נוגעת לסכומה, אלא לסמכות המוקנית בפקודת הקרקעות (רכישה לצרכי צבור) (להלן: " פקודת הקרקעות"), לביהמ"ש המחוזי שבתחומו נמצאים המקרקעין.

בענין זה אומר, מייד, כי הצדק הינו עם המשיבה ואין צורך להרחיב על כך את הדיבור.

בשאר טענות המבקשת מצאתי ממש, אם כי לא בדרך בה נקטה -

כתב התביעה אכן לקוני ביותר ואינו עונה על דרישת התקנות. לא צורפו אליו מסמכים מהותיים, כגון ההסכם הנזכר בסעיף 31.12.02 לתביעה, נסחי רישום המקרקעין, אליהם מתייחס כתב התביעה והוא לוקה בכלליות ובחוסר בהירות, אשר אינם מאפשרים דיון בו  ואינם מאפשרים למבקשת אפשרות סבירה להתגונן. כך, למשל, ניסוחו הכללי של סעיף 8 לתביעה, אינו מאפשר לדעת בדיוק באילו מקרקעין מדובר וכך חוטא כתב התביעה גם באי פירוט הפיצוי הנתבע - בניגוד לתקנה 16 לתקנות.

אולם, למרות פגמים אלה, אין לומר שכתב התביעה אינו מגלה עילה, שכן המבחן להעדר עילה הינו האם, במידה שיוכחו כל העובדות הנטענות בתביעה לא ניתן יהיה ליתן לתובע את הסעד המבוקש על ידו.

אין זה מצבה של התביעה דנן.

אוסיף ואומר, כי, ממילא, גם לו היה מדובר בכתב תביעה אשר אינו מגלה עילה, לא היה מקום להורות על מחיקתו, כבר בשלב מוקדם זה, שכן מדובר, לכאורה, בפגמים הניתנים לתיקון והלכה היא, כי בימ"ש לא יעשה שימוש בסנקציה כה קיצונית של מחיקת כתב טענות הניתן לתיקון - ע"א 2271/90 ג'מבו חברה לבנין ומסחר בע"מ נ' אמיר מרדכי ואח' פ"ד מו(3) 793 (1992); רע"א 7620/04 נצר נ' זהבי כימיקלים בע"מ דינים סט 383 (2004) אלא ייתן לתובע הזדמנות לתקן תביעתו.

עם זאת, ברי כי לא ניתן להתגונן, באופן סביר, מפני תביעה, אשר מוגשת באופן בו הוגשה תביעה זו. הדרך הנכונה היא, אכן, חיוב המשיבים ליתן פרטים נוספים וביהמ"ש, לרבות הרשם, רשאי לעשות כן, על פי תקנה 65 לתקנות, בכל עת וגם מיוזמתו.

על פי תקנה 65 לתקנות, רשאי ביהמ"ש או הרשם, בכל עת, "לדרוש פרטים נוספים ומפורטים יותר לכל ענין הנזכר בכתב טענות או נוגע לו, ולהורות שהפרטים העובדתיים יוגשו בתצהיר; כן יוכל להורות בדבר הוצאות וענינים אחרים הנגזרים מדרישתו להוספת פרטים, ככל שנראה לו."

לאור האמור לעיל, אני מורה למשיבה להמציא, בתצהיר, בתוך 60 ימים מקבלת החלטה זו, פרטים נוספים וטובים יותר וכן מורה, כדלקמן:

1.         המשיבה תפרט, במדוייק, את כל המקרקעין והנכסים לגביהם היא תובעת פיצויי הפקעה, תוך צירוף נסחי רישום של המקרקעין והוכחה בדבר זכויותיה בהם, עובר למועד ההפקעה.

2.         המשיבה תפרט את הפיצוי הנתבע על ידה, על כל מרכיביו.

3.         מכח סמכותי על פי תקנה 65 סיפא אני מורה לנתבעת לצרף לתצהיר הפרטים הנוספים גם חוו"ד שמאית וכן עותק נכון מההסכם הנזכר בסעיף 31.12.02 לתביעה.