החלטה בתיק בשא 3095/02 - פסקדין

עניינה של הבקשה דנן, שעברה גלגולים שונים, כפי שיפורט להלן, במחלוקות שהתעוררו סביב החלטת כב' השופטת ר' אור מיום 14.11.99 לענין ההתחשבנות בין הצדדים.

להלן העובדות הצריכות לענין:

1.         ברקת חברה לבנין בע"מ (להלן: "ברקת" או "המבקשת") היא חברה קבלנית ששימשה כקבלנית משנה בביצוע פרויקט נופר במודיעין, אותו יזמה המשיבה, טש"ת חברה קבלנית לבניין בע"מ (בניהול מיוחד), (להלן: "טש"ת" או "המשיבה"). המדובר בפרוייקט הכולל 72 יחידות דיור, ש-48 יחידות מתוכן נבנו על ידי המבקשת, ויתר היחידות נמכרו לחברה קבלנית אחרת כמות שהן על מנת שתשלימן.

2.         בשלב מסוים, עקב קשיים כלכליים אליהם נקלעה המשיבה - שסופם בכניסתה להליכי הקפאה - חוללו המחאות שניתנו על ידה למבקשת. בעקבות כך נכנסה אף המבקשת לקשיים כלכליים ולא יכלה לפרוע המחאות שניתנו מטעמה היא לקבלני המשנה המועסקים על ידה, ואלו מצדם סרבו להמשיך בעבודתם בפרוייקט. על רקע זה הגישה המשיבה בשנת 1999 בקשה למתן הוראות, במסגרתה עתרה כי בית המשפט יאפשר למנהל המיוחד ולנאמן שמונו לה להשלים את הבנייה בבנייני הפרוייקט שבנייתם טרם הושלמה, וליתן צו מניעה האוסר על המבקשת להיכנס לאתר (בש"א 2863/99).

3.         במהלך הדיון בבקשה התברר כי עיקר העבודה שנותר לבצע בבניינים אלו היא עבודת קבלני המשנה של המבקשת. נוכח העובדה כי מטרתם המשותפת של הצדדים היתה סיום העבודות בפרוייקט, מאחר שהתעורר חשש כי הכספים שיועברו למבקשת ישמשו לכיסוי חובותיה ולא ישירות לקבלני המשנה, ובהסתמך על הסכמת הצדדים, ניתנה ביום 14.11.99 החלטת בית משפט זה (כב' השופטת ר' אור), בה נקבע, בין היתר, כדלקמן:

"א.   ברקת מבקשת כי המנהל המיוחד והנאמן של טש"ת ישלם לקבלני המשנה ישירות מתוך הכספים המועברים על-ידי בנק אדנים בגין הפרוייקט - לחשבון הנאמן של טש"ת.

ב.    סכומי שיקים שהוגשו לפירעון על-ידי קבלני המשנה וחוללו - ישולמו מיד וישירות על ידי המנהל המיוחד והנאמן לקבלני המשנה כנגד החזרת השיקים.

ג.    סכומי שיקים דחויים שנמסרו לקבלני המשנה על ידי ברקת, וטרם הוגשו לבנקים - לא יוגשו לבנקים אלא יוגשו למהנל המיוחד ולנאמן של טש"ת ויכובדו על ידיהם המועדים הנקובים באותם שיקים כנגד החזרת השיקים.

ד.    יתרת הכספים המגיעים ושיגיעו לקבלני המשנה העובדים בפרוייקט - ישולמו לקבלני המשנה בהתאם לתנאי החוזים של עם ברקת - ישירות על ידי הנאמן והמנהל המיוחד.

ה.    לא ישולם שום תשלום לקבלן משנה, אלא לאחר קבלת אישור המפקח מטעם הבנק - יששכר גרמן, ולאחר קבלת אישור ברקת כי העבודות אכן בוצעו כנטען על-ידי קבלני המשנה.

..."

בעקבות החלטה זו ובהתאם למתווה שנקבע בה שילמה המשיבה - באמצעות המנהל המיוחד והנאמן - ישירות לספקיה של ברקת, ובדיון שנערך ביום 6.9.00 הסכימו ב"כ הצדדים, כי עד לאותו מועד שולם לספקי המבקשת סך של 1,806,642 ש"ח, לא כולל מע"מ (עמ' 12 לפר' הדיון בבש"א 3470/00, 3494/00, ש' 16-21). בהחלטה מיום 11.9.00 בבקשות אלו קבעה השופטת ר' אור כי על המשיבה לשלם למבקשת, בין היתר, סך של 103,880 ש"ח וזאת במישרין לספקים (ר' עמ' 41 לפר', ש' 1)

4.         החלטות אלו לא סתמו את הגולל על טענותיהם ההדדיות של הצדדים, ונוכח מחלוקות נוספות שהתגלעו לאחר סיום הפרוייקט נחתם ביום 31.10.00 הסכם פשרה בין הצדדים (שקיבל תוקף של החלטה ביום 1.11.00), בו הוסכם כי המשיבה תשלם למבקשת סך של 600,000 ש"ח, בתמורה לויתור מוחלט ומלא של האחרונה על כל טענותיה כלפי המשיבה - אולם זאת בנוסף לתשלומים שאמורים להיות משולמים לה "על פי כל החלטת ביהמ"ש עד היום לרבות החלטות ביהמ"ש מימים 14.11.99, 06.09.00 ו-11.09.00" (ס' 8.ג. להסכם, נספח א2 לתגובת המנהל המיוחד והנאמן מיום 2.7.07).

5.         בשנת 2001 הגישה המבקשת בקשה בה עתרה לחיוב המשיבה:

"א. לשלם למבקשת או להעביר לשלטונות מע"מ לאלתר את יתרת תשלומי המע"מ בגין הסכומים שהועברו לספקים דרך המבקשת (להלן: "ברקת") בסך - 307,129 ש"ח. ב. לשלם למבקשת או להעביר לשלטונות מע"מ לאלתר, את תשלומי החובה בגין משכורות העובדים שהועברו לעובדים דרך ברקת..." (בש"א 7977/01).

בנימוקי הבקשה צויין, כי המשיבה לא שילמה את רכיב המע"מ בגין הסכום של 1,806,642 ש"ח, ומשכך נדרשה המבקשת לשלם לרשויות המע"מ סך של 307,129 ש"ח וכן סכומים עבור רשויות המס והמוסד לביטוח לאומי בסך 18,012 ש"ח. מנגד טענה המשיבה, כי סכום זה בתוספת מע"מ שולם למבקשת - באמצעות המחאות שניתנו לפקודתה והוסבו על ידה לספקים - ומשכך עליה החובה להעביר את תשלומי המע"מ והמסים לשלטונות. עוד צויין על ידה, כי בגין כל תשלום כאמור היתה המבקשת מנפיקה חשבונית מס למשיבה.

6.         בישיבה שנערכה ביום 11.10.01 (בפני כב' הנשיא ו' זיילר) מוקדה המחלוקת בין הצדדים לשאלה "אם הסכומים הנוספים ששולמו לפי החלטות בית המשפט מיום 14.11.99, 21.6.99 ו-11.9.01 אם שולמו, כללו מע"מ או לא כללו מע"מ. שני הצדדים מסכימים כי אם הסכומים כללו מע"מ - אין יותר תביעה למבקשת לסכום כשלהו. מאידך גיסא, אם הם לא כללו מע"מ, כולם או חלקם, אין חולק כי יש להוסיף את המע"מ". בהתחשב בהיקף המחלוקת, מונה רו"ח דני סרנת כמומחה מטעם בית המשפט על מנת שיבחן ויקבע ממצאים בשאלה האמורה.

בחוות הדעת שהגיש רו"ח סרנת נקבע כדלקמן:

"נתבקשתי לקבוע האם הסכומים הנוספים ששולמו לפי החלטות בית המשפט מיום 21.6.1999, 14.11.1999 ו-11.9.2000 כוללים מע"מ או שאינם כוללים מע"מ. המחלוקת בין הצדדים נסבה על סכום של כ- 340,000.