החלטה בתיק בשא 2920/05

1.                   בפני בקשה לביטול פסק דין שניתן כנגד המבקשת ביום 08.05.05.

2.                   טענות המבקשת הן בתמצית כדלקמן:

א.      המבקשת הגישה בקשה להארכת מועד והמציאה עותק מהבקשה למשיבה שנתנה הסכמתה לדחיה.

ב.      כתב ההגנה נערך אולם טרם הגשתו, נפלה אחות בעליה של המבקשת למשכב, נזקקה לאשפוז ונפטרה ביום 21.03.005 ובעליה של המבקשת שהה לצד מיטת חוליה עד יום מותה.

ג.        המבקשת לא ידעה על הבקשות שהוגשו למתן פסק דין בהעדר הגנה, ואלה לא הומצאו לב"כ.

ד.      לענין טענות הגנה, טוענת המבקשת כי המשיבה ניסתה להתעשר שלא כדין על חשבון המבקשת וכי המשיבה נותרה חייבת למבקשת כספים רבים בגין השירות שניתן לה על ידי המבקשת. המבקשת מפנה לכתב הגנתה ולכתב התביעה שכנגד.

ה.      מדובר בצירוף מקרים טרגי ולא התעלמות מדעת או זלזול מופגן בהליך המשפטי.

3.                   טענות המשיבה בתגובתה הן בתמצית כדלקמן:

א.      הבקשה להארכת מועד הינה טיוטא בלבד אשר הלכה למעשה לא הוגשה לבית המשפט.

ב.      ניתנה הסכמה להארכת מועד להגשת כתב הגנה עד ליום 06.04.05. המבקשת לא טרחה לבקש ארכה נוספת.

ג.        אף ממועד הפטירה ואף לאחר תום השבעה, עמד למבקשת זמן עד ליום 06.04.05 להגיש את כתב הגנתה או בקשה מתאימה להארכת מועד, ואולם היא לא עשתה כן.

ד.      בקשה למתן פסק דין בהעדר הגנה, מוגשת במעמד צד אחד.

ה.      המבקשת לא עמדה במועדים הקבועים בחוק ולאור עקרון סופיות הדיון, יש לדחות את בקשתה לביטול פסק דין.

הארכת מועד להגשת כתב הגנה מחייבת טעם "מיוחד" והמבקשת לא הצביעה על טעם מיוחד שכן למבקשת היו אינספור הזדמנויות להגיש את כתב הגנתה או בקשה מתאימה.

ו.        למבקשת אין סיכוי הגנה כנגד התביעה שכן היא מודה בחוב הנטען אלא טוענת לקיזוז ולחוב נגדי.

4.                   המבקשת לא מסרה תשובתה לתגובה.

דיון

5.                   בבוא בית המשפט לדון בבקשה לביטול פסק דין שניתן במעמד צד אחד, עליו להבחין בין ביטול מתוך "חובת הצדק" לבין ביטול על פי שיקול דעתו של בית המשפט.

ביטול מחובת הצדק

במקרה שלפני לא עומדת למבקשת הזכות לעתור לביטול החלטה מחובת הצדק היות וכתב התביעה נמסר למבקשת כדין.