החלטה בתיק בשא 2900/05

לפני בקשה למתן רשות להגן.

המשיבה, חברה העוסקת במתן שירותי שמירה לרשויות המקומית, סיפקה למבקשת שירותי שמירה במהלך החודשים 10/1 ועד 9/02. (המועדים השנויים במחלוקת).

לטענתה, לא שולמה לה כל תמורה בגין שירותי השמירה שספקה, בגין כך הוגשה התביעה שבנדון,

בסדר דין מקוצר.

המשיבה טוענת כי בכל חודש שבו סופקו שירותי השמירה, חתמה המבקשת על אישור חשבון לסכום המגיע לה.

טענות המבקשת.

1. המבקשת כופרת בחלק מן החשבונות, לטענתה, חלק ניכר מהחשבונות לא נקלטו בספריה ולא אושרו על ידה.

2. החשבונות שאושרו על ידה בגין שירותי השמירה (חש' 190 ו- 191) על סך כולל של 33,182.36 ש"ח שולמו על ידה באמצעות העברה בנקאית של  30,000 ש"ח וכן בוצע קיזוז סך של 3,216.20 ש"ח מחוב ארנונה ומיסים עירוניים של אחד בשם רפיק קאסם מכח בקשת המשיבה והסכמתה.

3. המבקשת טוענת איפוא, כי אין לראות בטפסי הדיווח מעבר לטפסי הדיווח 190 ו- 191, בגין שירותי השמירה, חשבונות מאושרים שכן טפסים אלה מעולם לא אושרו ע"י המבקשת.

4. בנוסף, המבקשת טוענת כי אין לראות בחשבונות, כחשבונות מאושרים לאור הוראות סע' 193 (א) לצו המועצות המקומיות תשי"א - 1950.

דיון.

המבקשת הגישה בתמיכה לבקשתה את תצהירה של גב' גנאדי נדיה, עובדת הגזברות אצל המבקשת.

המצהירה העידה כי תפקידה מצטמצם בהקלדת נתוני החשבון למחשב, כלומר, לדבריה, היא מקבלת את החשבון, ולאחר אישור הקב"ט מכניסה את החשבון (טופס הדיווח) למחשב.

לאחר מכן, הגזבר הוא זה אשר מאשר את החשבון או ראש המועצה ומאשרים את התשלום.

עם סיום הרישום של טופס הדיווח במחשב מסתיים תפקידה. 

בעדותה, אישרה כי אינה יכולה לומר איזה חשבונות אושרו ע"י הגזבר ואיזה לא.

ובהמשך העידה כי אינה זוכרת אם בחודשים נשוא כתב התביעה ניתנו שירותי שמירה, ואין זה מתפקידה לבדוק את החשבונות.

העדה אישרה כי בכל מחלקה יש אחראי שבודק ומאשר את החשבונות הקשורים במחלקה שאכן בוצעו.

המבקשת לא מצאה לנכון להגיש את תצהירו של הגזבר ו/או של הקב"ט אשר חתימתו מתנוססת על טפסי הדיווח בגין שעות השמירה שבצעה המשיבה.