החלטה בתיק בשא 2640/08

בפניי בקשה למתן צו מניעה זמני אשר יאסור על המשיב 1 להתקרב לבית  שרכשו המבקשים, לטענתם, מן המשיבים, במרחק שיקטן מ-500 מטר. כן מבקשים המבקשים כי יוטל עיקול על כספי המשיב 1 המצויים בידיו הנאמנות של עו"ד סבסטיאן רובין, עד לסך 55,000 ש"ח. ביום 18.5.08 ניתן על ידי צו ארעי. ביום 25.5.08 התקיים דיון במעמד הצדדים, ונקבע כי ב"כ הצדדים יסכמו בכתב. ב"כ המשיבה 2 לא הגיש סיכומיו.

הבקשה

על פי האמור בבקשה, רכשו המבקשים מן המשיבים את דירתם. אין מחלוקת כי המשיבים בהליכי גירושין ביניהם. לטענת המבקשים, נחתם בין הצדדים הסכם מכר מחייב, לאחר מו"מ שהתנהל בין הצדדים. אין מחלוקת כי המשיב 1 לא נוכח במעמד חתימת ההסכם, אך אין גם מחלוקת כי חתם על ההסכם לאחר מכן. על פי האמור בבקשה, שילמו המבקשים את מלוא תמורת המכר, בהמחאות אישיות שונות.

ביום 27.4.08 שלח ב"כ המשיב 1 לב"כ המבקשים הודעה כי המבקש'ים הפרו את הסכם המכר וכי בכוונת מרשו לבטלו. העתק מההודעה לא צורף לבקשה, ומכל מקום לא מצויה בפניי הודעת ביטול. ב"כ המבקשים דחה את טענת ההפרה. המשיבה 2 הודיעה למבקשים כי ביום 6.5.08 תפנה את הדירה ולכן שילמו המבקשים את יתרת תמורת המכר בסך של 110,000 ש"ח.

יש לציין כי המשיבה 2 הפקידה את כל השיקים, המהווים את חלקה בתמורת המכר, ואילו המשיב 1 עשה זאת רק ביום 6.5.08, למרות שרוב רובו של התשלום שולם קודם לכן.

על פי הבקשה, הגיעו המבקשים ביום 6.5.08 לדירה על מנת לקבל את החזקה בה, אך המשיב 1 החליף מנעול, תפס החזקה וטען שהמבקשים הם אלה שהתפרצו לדירה. נוכח תחינותיהן של בנותיו הבוגרות של המשיב 1, הסכימו המבקשים להותיר את המצב כפי שהוא, באשר הן הבטיחו שהמשיב 1 ירגע ויעביר להם החזקה.

המשיב 1 החל לטעון כי הוא מבקש לרכוש את הבית, נטען בבקשה. ביום 15.2.08 תפסו המבקשים חזקה בבית והחליפו את המנעולים. באותו היום הוגשה הבקשה שבפניי.

טענות המשיב 1

המשיב 1 טוען בתגובתו לבקשה שבפניי, כי בית משפט זה נעדר סמכות לדון בתביעה וכי הסמכות בידי בית המשפט לענייני משפחה.

כן טוען המשיב 1 כי המבקשים הפרו את הסכם המכר הפרה יסודית, באשר ביום 6.5.08 טרם הגיע המועד למסירת החזקה בדירה, שכן המוכרים רשאים היו לאחר איחור של 10 ימים. כן נטען כי המבקשים הפרו את ההסכם בכך ששלמו את תמורת הדירה בשיקים אישיים ולא בנקאיים. לעניין זה חשוב לציין כי כל השיקים האישיים שנמסרו למשיב 1, המהווים את חלקו בתמורת המכר, נפרעו, למעט סכום של 55,000 ש"ח, המצוי בידיו הנאמנות של עו"ד סבסטיאן רובין, סכום אותו מבקשים המבקשים לעקל.

טוען המשיב 1 כי הטענה שלא ביטל את ההסכם אינה נכונה, באשר בא כוחו, עו"ד אלמגור, שלח לב"כ המבקשים הודעה כי בכוונת מרשו לבטל את ההסכם.

אציין שוב כי הודעת ביטול לא נשלחה, אם כי ניתן לכאורה לראות בתביעה שהגיש המשיב 1 נגד המבקשים ונגד המשיבה 2 בבית המשפט לענייני משפחה משום הודעת ביטול.

טוען המשיב 1 בתגובתו כי החלפת המנעול על ידי המבקשים ביום 15.5.08 מהווה עשיית דין עצמי שלא כדין.

אשר לגביית תמורת המכר על ידי המשיב 1, טוען הוא כי עשה כן לאור דבריו של בא כוחו כי הוא מחוייב ליטול את ההמחאות.

דיון והכרעה

אני דוחה את הטענה כי בית משפט זה נעדר סמכות לדון בתובענה וכי הסמכות נתונה לבית המשפט לענייני משפחה.

סעיף 1 לחוק בית המשפט לענייני משפחה, תשנ"ה - 1995 מגדיר "ענייני משפחה", לענייננו, "תובענה אזרחית בין אדם או עזבונו לבין  בן משפחתו, או עזבונו, שעילתה סכסוך בתוך המשפחה". המבקשים אינם בני משפחה של המשיבים. מוטב היה אילו טענת העדר הסמכות לא הייתה נטענת.

גם טענתו של ב"כ המשיב 1 כי ניתן לצרף לתביעה בבית המשפט לענייני משפחה אף צדדים נוספים, בהתאם לסעיף 6 (1) לחוק, לא תועיל לו . טענה זו מקומה בבית המשפט לענייני משפחה, באשר לו נתונה סמכות הצירוף האמורה.

באתי למסקנה כי יש להעתר לבקשה ליתן צו  מניעה כמבוקש.

המשיב 1 אינו חולק כי חתם על הסכם המכר מרצונו. הסכם המכר לא מותנה בכל תנאי הקשור למערכת היחסים בין המשיב 1 למשיבה 2.

הוראות הסכם המכר ברורות, זהו הסכם מכר "רגיל", הקובע תמורה, מועדי תשלום ומועד מסירת החזקה.

המשיב 1 בתגובתו לבקשה ובתצהיר שצורף אליה, לא טוען טענה כלשהי כנגד הסכם המכר, למעט טענה בדבר הפרתו על ידי המבקשים, בכך שנטלו חזקה בדירה בטרם עת, באשר מותר היה למשיבים לאחר 10 ימים במסירת החזקה, ובכך שהמבקשים שלמו את תמורת הדירה בשיקים אישיים ולא בשיקים בנקאיים.