החלטה בתיק בשא 2515/06

בש"א 2166/06

1.      בפסק דיני, מיום 25.1.06, קיבלתי את תביעת העיזבון, ופסקתי לזכות העיזבון פיצוי בסך  של 1,153,073 ש"ח.

2.      בפניי בקשת הנתבעים לתיקון טעות סופר בפסק הדין, כך שסכום פסק הדין יועמד על מחציתו בלבד. התובעים, מתנגדים לבקשה. לאחר עיון בטענות הצדדים, החלטתי להיעתר לבקשה באופן חלקי כמפורט להלן.

3.      התביעה בתחילה הוגשה על ידי שלושה תובעים. התובע מס' 1 הינו העיזבון. התובעת מס' 2 היא אישתו של המנוח. התובעת מס' 3 היא בתו של המנוח.

4.      על פי צו הירושה שהוצא על ידי הרשם לענייני ירושה בחיפה, ביום 2.5.00, האישה והבת מתחלקים בחלקים שווים בעיזבון.

5.      ביום 19.9.00 אישר רשם בית משפט זה (כב' השופט ע' גרשון) הסכם פשרה שבין הצדדים, ונתן לו תוקף של פסק דין, בש"א 12882/00. על פי הסדר הפשרה נמחקה תביעתה של הבת, התובעת מס' 3, נקבע כי היא אינה תלויה במנוח, וכי היא תקבל מהנתבעים תשלום בעבור חלקה בעיזבון.  ובלשון הפשרה הכתובה:  "לאחר שדובינסקי אלונה נמחקה כתובעת בתביעה העיקרית ואין היא טוענת כי היא תלויה במנוח הסכימו הנתבעים לשלם לעזבון את מחצית חלקה של אלונה לה היא זכאית בעזבון... הנתבעים ישלמו לעזבון את מחצית הסכום בהתאם לחוק וכן את מחצית ההוצאות ... וזאת לסילוק מלא וסופי של תביעותיה...הן כתלויה והן כיורשת."

בהליך ביניים אחר, בעניין טכני, בש"א 16811/00, כתב ב"כ התובעים כי הסכם הפשרה "נועד לסלק רק את מחצית תביעת עזבון המנוח".

6.      ההסכם נחתם על ידי בא-כוחם של התובעים, כנציג של כל התובעים, ולא בשמה של הבת (התובעת מס' 3) בלבד.

7.      הסדר זה שבין הצדדים קבע במפורש (סעיף 3 להסכם) כי הוא אינו גורע מזכותה של התובעת מס' 2 לקבל את חלקה היא (בלבד) בעיזבון.

8.      בשעה שנתתי את פסק דיני אכן ציינתי, (שם, סעיף 3 עמ' 2) בעת דיון בתביעת התלויים, כי תביעת התובעת מס' 3 סולקה, ועל כן אין היא זכאית לפיצוי כתלויה. בהיסח הדעת, בבחינת טעות קולמוס, לא ציינתי את השפעת הסדר הפשרה על תביעת העיזבון.

9.      על פי הסדר הפשרה, אשר קיבל תוקף, כאמור, של פסק דין, סולק החלק של הבת בעיזבון. חלקה של הבת בעיזבון עומד, על פי צו הירושה, על מחצית העיזבון, ועל כן משמעות הסדר הפשרה הינה שמחצית תביעת העיזבון סולקה.

10.  השינוי ההלכתי (בפרשת אטינגר, ע"א 140/00 פ"ד נח(4) 486) אינו משנה את העובדה כי מחצית תביעת העיזבון סולקה, ועל כן העיזבון זכאי כיום אך למחצית הפיצוי המגיע לזכותו. הסדר הפשרה ברור בהקשר זה, והוא קובע כי הבת (התובעת מס' 3) קיבלה את חלקה בעיזבון (קרי, את מחצית הזכויות בעיזבון).

11.  לא הייתה חובה של התובעים (או של מי מבעלי-הדין) לסלק בפשרה את חלקה של הבת בעיזבון. הם עשו זאת משיקולים השמורים עמם. הסכם הפשרה מקבע את המצב המשפטי שהיה קיים בעת חתימתו. לא ניתן לבקש לשנות (כפי שמשתמע מתגובת התובעים) הסכם פשרה בשל שינוי הלכתי שחל לאחר שהסכם פשרה זה כבר קיבל תוקף של פסק דין.

12.  לפיכך, יש להעמיד את הפיצוי הנותר המגיע לעיזבון על שיעור מחצית הסכום הנקוב בסעיף 50 לפסק הדין, קרי על סך של 576,536 ש"ח.

13.  לאור החלטתי זו, אבקש עתה את עמדות הצדדים בשאלה האם לאור השינוי בסכום הפיצוי המגיע לעיזבון, זכאים התובעים לקבל את הפיצוי בגין תביעת התלויה, התובעת מס' 2, או את הפיצוי בגין תביעת העיזבון?

14.  הצדדים יגישו את טיעוניהם לגבי סוגיה זו בכתב בתוך 20 יום (ממועד ההמצאה של החלטה זו): תחילה התובעים, ולאחר מכן הנתבעת.  העתקים במישרין בין בעלי-הדין, תוך ציון העובדה שהדבר נעשה במסמך המוגש לבית-המשפט.

15.  בהחלטתי מיום 6.2.06  ניתנה אפשרות לנתבעים לתמוך הטענות העובדתיות שבבקשותיהם בתצהיר/ים.   בעקבות זאת צורף לתיק תצהיר מיום 8.2.06 של עו"ד חיים גלזר (עם נספחים), אך עותק התצהיר שהוגש אינו מאושר על-ידי עורך-דין כנדרש.  הנתבעים ידאגו, איפא, לתיקון טעות זו ללא דיחוי נוסף.

בש"א 2165/06

16.  עד למתן החלטה אחרת, ובשים-לב לאמור לעיל, מעוכב בזאת ביצוע מחצית סכום פסק הדין, כמבוקש על ידי הנתבעים בבקשתם בהקשר זה מתאריך 2.2.06

בש"א 2515/06

17.  לאחר שעיינתי בתיעוד הכתוב שהוגש על-ידי התובעים ובתגובה בכתב של הנ', אני מאשר את ההוצאות שפורטו בסעיף 3 לבקשה (בהסתמך על נימוקי הבקשה) למעט בגין ההוצאה שהובאה בסעיף 3.4, אשר לגביה אני מאשר סכום של 4000 ש"ח + מע"מ בלבד.

כללי

18.  החלטה זו היא חלק בלתי-נפרד מפסק-הדין בהליך העיקרי.