החלטה בתיק בשא 24667/07 - פסקדין

א.  מהות הבקשה

זו בקשה למחיקת חלקים מתשובת המשיב לתגובת המבקשת לבקשה לאישור התובענה כייצוגית (להלן: " כתב התשובה") ולהוצאת ראיות חדשות מתיק בית המשפט (ר' נספחים א, ה, ו- ו' לכתב התשובה). בנוסף, בית משפט זה התבקש להתיר למבקשת להשיב לטענות המשיב בסעיפים 10-25 לכתב התשובה, אשר נטענו בהתבסס על ראיות נוספות (ר' נספחים ג' ו- ד' לכתב התשובה) שנמסרו למשיב במסגרת הליך גילוי המסמכים בתיק, ולטענת המבקשת, צורפו לראשונה לכתב התשובה.

ב. היש למחוק חלקים וכן להורות על הוצאת ראיות מתשובת המשיב?

תקנה 241 לתקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד- 1984(להלן: " תקנות סדר הדין האזרחי") קובעת לעניינינו:

"241. הגשת בקשה בכתב והדיון בה 

(א)   בבקשה בכתב יפרט בעל הדין את טיעוניו כולל אסמכתאות, ויצרף לה תצהיר לשם אימות העובדות המשמשות יסוד לבקשה; תצהיר שלא צורף לבקשה בעת הגשתה, לא יצורף לה אלא ברשות בית המשפט.

...

(ג)   המשיב רשאי להשיב לבקשה תוך עשרים ימים מיום שהומצאה לו או בתוך מועד אחר שקבע בית המשפט או הרשם; בתשובתו יפרט את טיעוניו כולל אסמכתאות, ויצרף לה תצהיר לשם אימות העובדות המשמשות יסוד לתשובה; תצהיר שלא צורף לתשובה בעת הגשתה, לא יצורף לה אלא ברשות בית המשפט.

(ג1)   המבקש רשאי להשיב לתשובת המשיב בתוך עשרה ימים או בתוך מועד אחר שקבע בית המשפט או הרשם ויחולו על התשובה, בשינויים המחויבים, הוראות תקנת משנה (ג)."

אקדמת מילין

המשיב טוען כי זכויותיו הדיוניות נפגעו, במובן בו היקף הזמן שעמד לרשותו להגיש תגובתו הינו קצר באופן משמעותי מהוראות תקנה 241 (ג) לתקנות סדר הדין האזרחי. לעמדתו, הדבר נובע מהעובדה שהמבקשת הגישה בקשה זו  ביום 23.12.07, כחודש לאחר קבלת תשובת הנתבע וכ- 16 יום עובר למועד הדיון הקבוע בתיק.

אינני מקבלת טענה זו.

תקנה 241 (ב) קובעת כי לאחר שהוגשה בקשה בכתב יומצא עותק מהבקשה לבעלי הדין הנוגעים בדבר.  תקנה 241 (ג) קובעת כי המשיב רשאי להשיב לבקשה תוך 20 ימים מיום שהומצאה לו, או בתוך מועד אחר שקבע בית המשפט (הדגשה שלי- ד.פ).

בהחלטתי מיום 25.12.07 קבעתי כדלקמן:

"לתגובה בכתב של המשיב תוך חמישה ימים. תשובה תוך שמונה ימים מהיום.

המזכירות תודיע בפקס."

למשיב עמד זמן סביר להגיש תגובתו בהתייחס לגודל הבקשה, תוכנה ומהותה.

נכונים לעניינינו דבריו של הנשיא גורן:

"בתי המשפט ראו עצמם כבולים למועד של עשרים ימים למרות סמכותם הטבועה לקבוע מועדים עפ"י צורכי כל משפט ונסיבותיו. לפיכך תוקנה פיסקה (ג) ואחרי המילים "מיום שהומצאה לו" הוספו המילים "או תוך מועד אחר שקבע בית המשפט או הרשם"... אמור מעתה כי המועד של 20 ימים הוא "ברירת המחדל"; בית המשפט או הרשם רשאים לקבוע מועד אחר, בין מועד קצר יותר ובין מועד ארוך יותר".

[אורי גורן סוגיות בסדר דין אזרחי, עמוד 357 (מהדורה שביעית, 2003)].

הדין