החלטה בתיק בשא 24284/07 - פסקדין

שני החייבים, בני זוג, עתרו בבקשות להפחתת הסכום החודשי שהושת עליהם.

החייבת הגישה בקשה לצו כינוס ופשיטת רגל במסגרת תיק פש"ר 1226/04; החייב עשה כן בתיק פש"ר 1227/04. ביום 31.3.04 ניתנו צווי כינוס כמבוקש; כל אחד מהחייבים חוייב בתשלום חודשי של 600 ש"ח (וביחד - 1,200 ש"ח).

כאמור, שני החייבים מבקשים להפחית את התשלום החודשי, רטרואקטיבית מיום 26.8.04.

הבקשות מפרטות את קורותיהם של החייבים בשנים שקדמו להליכי פשיטת הרגל וכן את שינוי הנסיבות שהתרחש לאחר מתן צווי הכינוס, הוא זה אשר רלוונטי כרגע לשם הכרעה בבקשות. נטען, כי ביום 26.8.04 פוטר החייב מעבודתו בחברת "רמדיה", שם השתכר כ- 7,500 ש"ח נטו לחודש. לאחר מכן, ועד ליום 31.8.05 היה החייב מובטל וקיבל דמי אבטלה למשך 7 חודשים בלבד בסך של כ- 4,800 ש"ח בלבד. מחודש אפריל 2006 עבד החייב ב"תג וומן" שם השתכר כ- 5,500 ש"ח נטו בחודש. הוא פוטר ב- 1.10.06. מאז החייב מובטל, אינו זכאי לדמי אבטלה ואין לו כל הכנסה.

החייבת החלה לעבוד בחודש מאי 2004 כקוסמטיקאית בביתה עד פברואר 2005, ובתקופה זו השתכרה כ- 2,000 ש"ח בלבד. לאחר מכן החלה לעבוד כשכירה. בחודשים מרץ - אפריל 2005 השתכרה 2,000 ש"ח לחודש, מחודש מאי - 4,000 ש"ח, ומחודש דצמבר 2005 - 6,000 ש"ח לחודש. נכון למועד הגשת הבקשות (נובמבר 2007), עובדת החייבת כקוסמטיקאית שכירה 12 שעות ביום, 6 ימים בשבוע, בשכר של כ- 5,500 ש"ח נטו.

החייבים טוענים לשינוי לרעה בהכנסות התא המשפחתי, שינוי אשר מצדיק את הפחתת הצו.

הכנ"ר קיים חקירה חוזרת לחייבים ביום 22.1.08 ובסמוך לאחר מכן מסר עדכון בכתב לתיק. הכנ"ר מפרט וכותב, כי החייבים הכניסו על כנסה כוללת של 7,163 ש"ח, כאשר אין הם מכלכלים ילדים. הכנ"ר אינו רואה מקום להפחתת הסך של 1,200 ש"ח, אך מוכן, לפנים משורת הדין, להעמיד את התשלום החודשי המשותף על 1,000 ש"ח.

דיון התקיים ביום 2.6.08. ב"כ החייבים הוסיפה והצביעה על קיומה של קופת פיצויים ע"ש החייב, שבה הצטברו סכומים ניכרים, אך אלו טרם הועברו לקופה כפי שהתבקש. היא ביקשה לעשות כן, להכריז על החייבים פושטי רגל ולהפחית את התשלום החודשי לסך של 600 ש"ח, רטרואקטיבית החל מאוגוסט 2004.

ב"כ הכנ"ר הסביר כי קשה לקבל את התנהלות החייבים, ובעיקר את הבקשה הרטרואקטיבית. רוב התשלומים החודשיים לא שולמו כלל, והחייבים צברו פיגורים על סך של כ- 32,000 ש"ח. הם גם לא עתרו בזמן להפחתה.

ב"כ הכנ"ר הציע לחייבים להשלים את חוב הפיגורים בהקדם על מנת שלא תוגש בעניינם בקשה לביטול ההליכים.

אני שותף מלא לעמדתו של הכנ"ר. אמנם, דומה כי היקף ההכנסות של החייבים פחת מאז מתן צווי הכינוס, אך במפורש לא לאורך כל התקופה, שבה ניתן לזהות גם תקופות לא קצרות של שיפור ברמת ההכנסה. אם בעת מתן צווי הכינוס (מרץ 2004) עמדה הכנסת בני הזוג על 7,500 ש"ח (משכורת הבעל בלבד), אזי באוגוסט 2005, לדוגמא, עמדה ההכנסה המשותפת על 8,800 ש"ח (דמי אבטלה 4,800 ש"ח; משכורת החייבת 4,000 ש"ח). בחודשים אפריל - ספטמבר 2006 עמדה ההכנסה על 11,500 ש"ח (משכורת החייב 5,500 ש"ח; משכורת החייבת 6,000 ש"ח).

אמנם, מאז אוקטובר 2006 ישנה ירידה מסויימת, מ- 7,500 ש"ח לכ- 6,000 ש"ח, אך אין בכך כדי לתת מענה לתמיהות הקשות שבהתנהלות החייבים: מדוע לא עמדו בחובת התשלום החודשי כמעט לאורך כל התקופה, גם בחודשים שבהם הכנסתם אפילו גדלה? ואם סברו כי מצבם מחמיר, מדוע לא עתרו במועד בבקשת הפחתה? ומדוע הם מבקשים עתה הפחתה רטרואקטיבית לאוגוסט 2004, שעה שלא לכל אורך התקופה ההכנסה פחתה, אלא ההיפך הוא הנכון?

קיצורו של דבר, חסד עשה הכנ"ר עם החייבים שלא עתר לביטול ההליכים נגדם. בהסכמת הכנ"ר, יועמד התשלום החודשי המשותף על 1,000 ש"ח (500 ש"ח לכל אחד מהחייבים), החל מחודש דצמבר 2007 ואילך.

אני קובע דיון בבקשת החייבים להכרזת פש"ר ליום 15.1.09, 11:30 .

עד לא יאוחר מ- 30 יום עובר לדיון יסולק כל חוב הפיגורים. הכנ"ר יוכל לעתור למינוי בעל תפקיד, אשר יוכל לבחון, בין היתר, גם את אפשרויות מימוש קופת הפיצויים. 

ניתנה היום ד' בתמוז, תשס"ח (7 ביולי 2008) בהעדר הצדדים.

המזכירות תמציא העתקים לב"כ הצדדים.