החלטה בתיק בשא 22553/07 - פסקדין

צד ג' עותר לסלק על הסף את הודעת צד ג' שהוגשה כנגדו.

בכתב התביעה נטען, כי התובעים התקשרו עם הנתבע, בשורה של עיסקאות להקצאת מניות, אך הנתבע נטל את כספם מבלי להעביר להם את המניות.                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                       

על פי הנטען, ההתקשרות בוצעה באמצעות צד ג', אביהם של התובעים, ששימש כשלוחם.

התובעים טענו, כי הנתבע ניצל את "חוסר הבנתם" של הנתבעים, והציע להם להשתתף במיזוג חברות פרטיות עם "שלדי חברות בורסאיות" הרשומות למסחר בבורסת נאסד"ק בארה"ב, והבטיח הבטחות בדבר היקף הרווחים הצפויים.

לטענת התובעים, הם העבירו את התמורה הכספית בהתאם לנדרש, אך הנתבע, בניגוד להתחייבותו, העביר על שמם של התובעים מספר נמוך באופן משמעותי של מניות, ביחס למוסכם, וכן לא נמסר להם כל מסמך המעיד על העברת המניות.

התובעים עתרו למתן צו עשה המחייב את הנתבע להעביר אליהם את כל המניות שנרכשו במסגרת עיסקאות מסויימות, ולהורות על ביטולן או ביטולן החלקי של עיסקאות אחרות.

בכתב ההגנה טען הנתבע, בין היתר, כי צד ג', אביהם של התובעים, אינו שלוח שלהם. בנוסף, התייחס הנתבע לעיסקאות השונות, והסביר מדוע, לשיטתו, הוא לא הפר את ההסכמות שהושגו במסגרתן, בנוגע לכמות המניות הנעברות.

הנתבע הגיש תביעה שכנגד, בה עתר להצהיר על כך שהמניות נרשמו אצלו בנאמנות, ליתן פסק דין המצהיר כי הוא ביטל כדין את הנאמנות, והתובעים היו מחוייבים בהשבת המניות עם דרישתו וכן ליתן צו עשה המורה לתובעים להשיב לו את כל המניות שבנאמנות. 

חשוב לציין, כי בבקשה לביטול עיקול (בש"א 6914/07) התכחש הנתבע לטענה לפיה צד ג' היה שלוחם של התובעים, וטען- "המשיבים טוענים שמאיר נהוראי אינו אלא "שלוח" שלהם, ואינו צד לכל החוזים. טענת השליחות היא טענה כוזבת, ומאיר נהוראי הוא שהיה בעל החוזה, ולא צאצאיו. בנסיבות אלה, אין יריבות חוזית בין המשיבים לבין המבקש- והתביעה נופלת מאליה...המשיבים שואלים בתגובה מדוע פנה מליק אל נהוראי בלשון רבים. התשובה פשוטה: המשיבים היו כל העת השלוחים של מאיר, ולא להפך, ולכן נרשמו המניות על שם המשיבים.

(ההדגשות במקור, סעיף 11 לסיכומי הנתבע בבש"א 6914/07).   

כלומר, לשיטת התובעים, צד ג' תיפקד כשלוחם, ולשיטת הנתבע, התובעים היו שלוחיו של צד ג'. 

בהודעת צד ג' נטען, כי מעדויות התובעים בהליכי הסעדים הזמניים, עולה,  שהמקור העיקרי לעובדות הנטענות בתביעה, הוא בעובדות הידועות לצד ג' ולא לתובעים או למי מהם וכן שצד ג' היה שלוח שקיבל סמכות מלאה ובלתי מוגבלת לנהל את העיסקאות נשוא התביעה על פי שיקול דעתו המוחלט.

לטענת הנתבע, צד ג' הציג לתובעים מצגים שונים, והטעה אותם לחשוב שמדובר במצגיו של הנתבע, ובכך התרשל וחרג מסמכותו כשלוח. בנוסף, לטענתו, צד ג' התרשל בכך שלא הסביר לתובעים את פרטי העיסקאות ואת הסיכונים הכלכליים הגלומים בהן, והתיימר לייצג את התובעים בעיסקאות, למרות שהוא עצמו אינו מבין את טיבן ומהותן.

הנתבע טען, כי הטעייתו של צד ג' לגבי פרטי העיסקאות, היא שהובילה לסעדים שבתביעה העיקרית- השבת המניות וביטול חלק מהעיסקאות, ועל צד ג' לשלם את סכום ההשבה במקום הנתבע.

בבקשה הנוכחית, מציג צד ג' שתי אפשרויות עתידיות-

(א)      ככל שתתקבל התביעה, יהיה בכך משום אינדיקציה לנכונות המצגים שהציג בפני התובעים לגבי העיסקאות, וממילא יישמט הבסיס לטענות הנתבע בדבר מצגי השווא והתרשלותו של צד ג'.

(ב)       ככל שהתביעה תידחה, יימנע בירורה הענייני של הודעת צד ג', שכידוע, תלויה בקיומה של התביעה העיקרית.

בנוסף, טוען צד ג', כי נכונות המצגים שהציג בפני התובעים, אינה סוגייה השייכת למישור היחסים שבין הנתבע לצד ג', ולכן טענות הנתבע אינן מגבשות עילה כנגדו.

תקנה 216 לתקנות סדר הדין האזרחי קובעת-