החלטה בתיק בשא 21887/06 - פסקדין

רקע

ביום 25.5.06 התקשר המבקש עם המשיב, בהסכם להקמת חברה חדשה אשר תתאגד בבלגיה ואליה יועברו זכויות הבעלות במלון Chelton בבריסל ומבנה הסמוך אליו שהבעלות בהם מוחזקת על ידי חברת Gouleh SA  הרשומה בבלגיה שמניותיה שייכות למשיב (להלן: "ההסכם"). על פי ההסכם אמורה הייתה החברה החדשה להקצות למשיב 50% ממניותיה תמורת 8 מיליון יורו כשווי הנכסים האמורים בקיזוז סכום המשכנתאות שרובצות על הנכסים.

הצדדים החלו לפעול ליישום ההסכם. מניות חברת Gouleh SA  שהיו למוכ"ז הועברו לנאמנות עו"ד עדי זלצמן ב"כ המבקש, ועו"ד אופיר צברי שהיה ב"כ המשיב, ובידיהם אף הופקדה המחאה לטובת המשיב על סך 2,888,450 ש"ח שווה ערך ל - 500,000 יורו. נציגים מטעם המשיב פעלו לקידום העסקה יחד עם המבקש וביום 19.6.06, לאחר שהמבקש ביקר בנכסים שלעיל, נחתמה בין הצדדים תוספת להסכם.

בשלב מסויים הפסיקו המשיב ובני משפחתו לשתף פעולה עם המבקש, ולטענת המבקש באוגוסט שנה זו, הבהיר לו המשיב, כי אין בכוונתו לפעול ליישום ההסכם אם לא יאות המבקש להיכנס כשותף לבית אבות שבבעלות המשיב בתנאים שיוכתבו על ידי המשיב.

ביום 16.8.06 פנה המבקש אל המשיב וביקש ממנו לקיים את ההסכם. פניה זו נותרה ללא מענה לגופם של דברים, ועל כן, פנה המבקש אל המשיב ביום 31.8.06 בדרישה להעביר ההכרעה במחלוקת שבין הצדדים לעוה"ד אופיר צברי ועדי זלצמן, שנקבעו כבוררים על פי סעיף 19 להסכם.

במכתב מיום 10.9.06 דחה המשיב את דרישת המבקש. במכתבו טען המשיב כי ההסכם בטל בשלכך שהמבקש ניצל מצוקה קוגנטיבית של המשיב בעת כריתת ההסכם, בשלכך שההסכם כולל  הוראות בלתי חוקיות לפי הדין הבלגי בהסכם, בשל התעלמות מזכויות החברות המחזיקות בבעלות במלון בבלגיה והתחמקות המבקש מלקשור את עסקת בית המלון עם עסקת בית האבות בה מעוניין המשיב לשתף את המבקש. 

בנוסף התלונן המשיב על מינויים של שני הבוררים באשר אחד מהם משמש כבא כוחו של המבקש והשני ביקש להצטרף כשותף לעסקים שבעניינם מונה כבורר.

במכתב מיום 14.9.06 דחה המבקש את טענות המשיב, אולם הסכים לקיים הבוררות בפני גורם שלישי מתוך רשימת בוררים אותה הציע.

ביום 18.9.06 הגיש המבקש בקשה למינוי בורר (בשא 19680/06) ובסמוך הגיש בקשה לסעד זמני (בשא 20222/06) שנמחקה ביום 28.9.06.

בבקשה שלפני עותר המבקש לסעד זמני כדלהלן:

א.      לאסור על המשיב ו/או מי מטעמו ובמיוחד חברות שבשליטתו, לבצע דיספוזיציה בקשר עם הזכויות במלון Chelton שברחוב ורונס 48 בבריסל, בלגיה ו/או במבנה הסמוך אליו, השוכן ברח' ורונס 52 בבריסל ו/או במניות חברת Gouleh SA.

ב.      לאסור על המשיב לבצע כל דיספוזיציה בקשר עם מניות חברת Gouleh SA ובכלל זה מניות למוכ"ז של החברה המצויות בידיהם הנאמנות של עוה"ד עדי זלצמן ואופיר צברי.

דיון

א.      המשיב אינו כופר בחתימתו על ההסכם (נספח ו) והתיקון להסכם (נספח ח). אין חולק שהצדדים להסכם פעלו ליישום ההסכם מיד ובסמוך לעריכתו, והמשיב אף מאשר שקיבל מהמבקש כסף על חשבון תמורת חלקו במניות החברה החדשה שאמורים היו הצדדים להקים על פי ההסכם (סעיף 8 למכתבו של המשיב מיום 10.9.06 - נספח יז).

טענות המבקש לביטול ההסכם לא נתמכו בתצהיר ועל כן איני מיחס להן משקל בשלב זה.

לפיכך, לצורך הדיון בבקשה שלפני הנחתי היא שההסכם עליו נסמך המבקש, תקף.

ב.      במכתבו מיום 10.9.06 התנער המשיב מהתחייבויותיו שלפי ההסכם ועל כן קיים חשש שיפעל לסיכול ההסכם. בנסיבות אלה זכאי המבקש לסעד זמני שיבטיח את אכיפת ההסכם אם וככל שיזכה בתביעתו.

ועוד. הסעד המבוקש נועד למנוע שינוי בזכויות במלון Chelton ובמניות Gouleh SA והמשיב לא טען וממילא לא צירף ראיות לעניין הנזק העלול להיגרם לו מהסעד האמור, בוודאי שכך לגבי המניות למוכ"ז שבידי הנאמנים.

ג.        טענות המשיב, בקשר עם דחיית הבקשה למינוי בורר אינן מעניינה של בקשה זו, שכן אפילו יימצא שאין למנות בורר ישראלי לבירור הסכסוך שבין בעלי הדין והסמכות למינוי בורר בלגי מסורה לבית משפט בלגי, אין בכך כדי לשלול את סמכותו של בית משפט זה ליתן סעד זמני במקום שנדרש סעד כזה בדחיפות. כאמור מצאתי שהמשיב מתנער מהתחייבויותיו שלפי ההסכם וקיים חשש שיפעל לסיכול אכיפת ההסכם ועל כן נדרש הסעד הזמני המבוקש בדחיפות.

ד.      גם טענת המשיב, לפיה אין להזדקק לבקשה למינוי בורר שהוגשה לבית משפט זה בשל הליך תלוי ועומד בבלגיה, אינה מצדיקה את דחיית הבקשה לסעד זמני. ראשית, העובדה שקיים הליך משפטי בבלגיה אינה שוללת את סמכותו של בית משפט זה לדון בבקשה למינוי בורר. שנית, הימנעות מדיון בבקשה גופה אינה שוללת את האפשרות ליתן סעד זמני במקום שנדרש סעד כזה.

ה.      המשיב אזרח ישראלי ומתגורר בישראל ועל כן אין מניעה ליתן נגדו צו מניעה אישי לפי הוראות תקנה 383 (א) לתקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד - 1984, אף שהנכסים עליהם מבוקש להגן מצויים מחוץ לישראל, ראה תקנה 383 (ב) לתקנות סדר הדין האזרחי.