בש"א
בית המשפט המחוזי תל אביב-יפו
|
21401-07
02/12/2007
|
בפני השופט:
גנות דליה
|
| - נגד - |
התובע:
יצחק זקס עו"ד
|
הנתבע:
רועי הרם עו"ד
|
|
- בפני בקשה לעיכוב ביצוע החלטה. הבקשה הוגשה על ידי עו"ד יצחק זקס (להלן: "המבקש") כנגד עו"ד רועי הרם (להלן: "המשיב") במסגרת בקשת רשות ערעור 2512/07 אשר הוגשה בבית משפט זה.
העובדות הצריכות לענין
- המשיב הגיש כנגד המבקש תובענה בבית משפט השלום בתל-אביב בגין טענתו על פיה פרסם המבקש כנגדו לשון הרע.
ביום 14.12.06 ניתנה החלטה בדבר גילוי מסמכים ומענה לשאלונים, ובהמשך שלח
המשיב שאלון למבקש.
המבקש לא ענה לשאלון, ומשכך ביקש המשיב למחוק את כתב ההגנה של המבקש, אלא שבית המשפט קמא דחה את הבקשה, והורה למבקש לענות על השאלון. אלא שגם הפעם הזאת התעלם המבקש מהחלטת בית המשפט, והמשיב הגיש בשנית בקשה למחיקת כתב ההגנה. בתגובה לבקשה למחיקת כתב ההגנה הגיש המבקש תצהיר תשובות לשאלון, בצרוף התנצלות על הימנעותו מעשות כן עד כה, אלא שהוא סרב לענות על ארבע שאלות בטענה כי לגביהן חל חסיון עו"ד-לקוח.
משכך, הגיש המשיב בשלישית (!) בקשה למחיקת כתב הגנה, אלא שבית המשפט קמא (כב' השופטת אביגיל כהן) דחה את הבקשה, והורה למבקש להשיב על ארבעת השאלות, תוך דחיית טענת החיסיון.
המבקש לא אמר נואש, ובישיבת קדם המשפט ביום 8.10.07 חזר על טענתו על פיה יש לפוטרו ממתן מענה על ארבעת השאלות שבמחלוקת, אלא שבית משפט קמא - כב' השופטת אביגיל כהן - קבע, כי אין מקום לשנות את החלטתה הקודמת בענין. משכך, הגיש המבקש בר"ע על החלטת בית המשפט קמא, ובמסגרתה הגיש בקשה לעיכוב ביצוע ההחלטה המחייבת אותו לענות על השאלות שבמחלוקת - היא הבקשה אשר בפני.
טענות המבקש
- המבקש טוען כי אם תידחה בקשתו, לא יהיה עוד טעם לדון בבר"ע שהגיש, וכן הוא טוען כי לאור הקבוע בסעיף 7(ד') לחוק יסוד כבוד האדם וחירותו, תשנ"ב - 1992 (להלן: "חוק היסוד") , הינו בעל זכות לפרטיות, וזכות זו חולשת גם על שלב גילוי המסמכים, ומשכך אין לחייבו לענות על ארבעת השאלות שבמחלוקת.
טענות המשיב
- המשיב טוען כי לא קיימת למבקש הגנה חוקתית המאפשרת לו שלא לענות על השאלות, וכן הוא טוען, כי אין להענות לבקשתו שכן סיכויו של המבקש לזכות בערעורו נמוכים, אלא תיגרם פגיעה מהותית מקיום ההחלטה.
דיון
- הכלל הינו כי החלטה, כמו גם פסק דין, יש לבצע מיד עם נתינתה. בכדי לעכב ביצועה של החלטה, על המבקש להוכיח קיומם של שני תנאים מצטברים:
"שניים הם השיקולים אותם בוחן בית המשפט בבקשה לעיכוב ביצוע: סיכויי הערעור ומאזן הנוחות. שיקולים אלה תלויים זה בזה ומושפעים זה מזה... במסגרת מאזן הנוחות בין הצדדים בוחן בית המשפט, בעיקר, האם, במקרה שהערעור יתקבל, יהיה זה בלתי אפשרי, או למיצער קשה ביותר, להשיב את המצב לקדמותו... כן נבחנים הנזק למבקש מביצוע מידי של פסק הדין לעומת הנזק לזוכה מעיכובו...".
(בש"א 3215/06
הממונה על ההגבלים העסקיים נ' דור-אלון אנרגיה בישראל (1988) בע"מ ואח', (לא פורסם), 1201, עמ' 1205; בש"א 7637
כלל חברה לביטוח בע"מ נ' פלוני (לא פורסם) בעמ' 6; בעע"מ 7894/06
אבו רחמה נ' מדינת ישראל (לא פורסם); רע"א 7682/05
לוי נ' מנהל מקרקעי ישראל (לא פורסם); עע"מ 9177/01
אחים שרבט יוזמים ובונים נ' עירית תל-אביב, פד"י נו(2) 163).
אבחן איפוא, האם מתקיימים התנאים האמורים בענין אשר לפני.
5.1
סיכויי המבקש לזכות בערעור
המבקש מתבסס על סעיף 7(ד') לחוק היסוד ומאתגר ומזמין את בית המשפט "ללכת הצעד הנוסף... של החלת הוראות סעיף 7(ד') של חוק היסוד, על נושא גילוי המסמכים והעיון בהם, וכמובן שאלת הצגת השאלון" (עמ' 2 לבר"ע).
טענה זו ו/או הסתמכות זו על הוראות חוק היסוד נעשו על דרך הסתם, ללא פירוט, וללא הסתמכות על מקור משפטי, ספרותי, או אחר.
סעיף 7(ד') לחוק היסוד קובע:
"אין פוגעים בסוד שיחו של אדם, בכתביו או ברשומותיו".