החלטה בתיק בשא 20977/05

1.                   ביום 11.12.05 בוצע צו פינוי, אשר הורה לפנות את המבקש מדירתו אשר ברחוב דולצ'ין אריה 9/1, נווה שאנן חיפה  (להלן: " הדירה"), צו אשר ניתן בתיק הוצל"פ מס' 8-05-05125-02 (להלן: " תיק ההוצל"פ"), וזאת - בשל פיגורים בתשלום תשלומי ההלוואה, אשר בגינה נרשמה על הדירה משכנתא (להלן: " צו הפינוי").

באותו יום פנה המבקש לבית משפט זה בבקשה לעכב את ביצוע הפינוי, בטענה שהוא לא ידע על קיומו של הצו, שכן בנו טיפל בענין. לדבריו, בתצהירו, הנספח לבקשה, בנו אשר התגורר עמו, ואשר טיפל בענין מול הבנק, עזב את הדירה, תוך שהוא מותיר את המבקש חסר כל, ורק בעזבו את הדירה "זרק" הבן לחלל האויר כי נקבע צו פינוי, והושיט את הצו לידו. המבקש בחר שלא לציין בתצהירו, מתי אירע אירוע זה.

2.                   המבקש אישר שמזה כשנה וחצי, מאז שנפטרה אשתו המנוחה, אין הוא משלם את תשלומי ההלוואה, אולם טען מספר טענות:

א.      זכור לו כי בעת חתימת הסכם ההלוואה נחתמו גם מסמכי ביטוח חיים לו ולאשתו.

ב.      מסעיף 22יא' להסכם ההלוואה עולה שנעשה ללווים ביטוח חיים.

ג.        עזבון אשתו המנוחה כולל כספים בקופת גמל, אשר יש בהם כדי לכסות את מלוא סכום הפיגורים, ענין הדורש צו ירושה,  וכיום מטופל ענינו ע"י עורך דין, אשר יטפל בכך.

ד.      לחילופין יש לאפשר לו למכור את הדירה ולחילופי חילופין - לאפשר לו לגור בדירה עד למכירתה ע"י המבקש.

3.                   בדוחק נעתרתי לבקשה והוצאתי, במעמד צד אחד, צו המורה  על עיכוב זמני של הפינוי, וקבעתי דיון, במעמד הצדדים, ליום 18.12.05.

מתגובתו של המשיב התברר, כי למרות הצהרתו של המבקש, בסעיף 31 לתצהירו, לפיה הוא פונה אל בית המשפט בנקיון כפיים ותוך גילוי לב מלא של העובדות הצריכות לענין, הסתיר המבקש מבית המשפט עובדות מהותיות.

התברר מתגובת המשיב וכן במהלך הדיון, כי ביום 5.1.05 מונה ב"כ המשיב ככונס נכסים למכירת הדירה, וכי החל מיום 27.7.05 היה המבקש מיוצג ע"י עו"ד בשם יעל פנקס, אשר פנתה בשמו אל המשיב והשיגה דחיות לביצוע הפינוי, בטענות שונות, לרבות טענה כי נעשות פעולות להוצאת צו ירושה, וכן טענה כי נעשות על ידה פעולות למכירת הדירה ע"י המבקש. במכתבה אל המשיב מיום 22.8.05 (לפני קרוב לארבעה חודשים) הודיעה עו"ד פנקס כי היא נפגשה עם קונה לדירה, וכי היא זקוקה לפחות לחודש ימים על מנת להסדיר את הוצאת צו הירושה. המשיב נעתר לבקשותיה לאורכה ודחה פעמיים את תאריך הפינוי. ב"כ הנוכחי של המבקש פנה אל המשיב ביום 8.12.05 וביקש דחייה נוספת של מועד הפינוי, אולם המשיב סירב זו הפעם, לאור כך שלא היתה כל התקדמות, כפי שעולה ממכתבו אשר צורף לבקשה.

4.                   כן התבררו שתי עובדות חשובות נוספות.

האחת - צו הפינוי בוצע עוד טרם פנה המבקש אל בית המשפט. המבקש פנה אל בית המשפט בשעות הצהריים, בעוד שצו הפינוי בוצע כבר בשעות הבוקר, ומנעול דלת הדירה הוחלף ע"י המשיב.

השניה - ביום 12.12.05 פנה המבקש אל ראש ההוצל"פ בבקשה להורות לכונס למסור לידיו את מפתח הדירה, לאור הצו הזמני אשר ניתן.

עוד באותו יום ניתנה ע"י ראש ההוצל"פ החלטה הדוחה את הבקשה ומפנה את המבקש לבימ"ש זה.

המבקש פעל, על דעת עצמו, בניגוד להחלטת ראש ההוצל"פ, החליף את המנעול בדלת הדירה ונכנס לגור בדירה.

5.                   דומני שדי בעובדות הנ"ל על מנת לדחות את בקשתו של המבקש, וזאת - בשל כך שהוא בא לבית המשפט בחוסר נקיון כפיים ואף פעל בניגוד להחלטת ראש ההוצל"פ. במכתבה של עו"ד פנקס מיום 22.8.05, נרשם, במפורש, שהמבקש חתם על יפוי כח המסמיך את עו"ד פנקס לייצגו, ובהעדר תצהיר מעו"ד פנקס האומר אחרת, אין לי אלא להניח שעו"ד פנקס היתה בקשר עם המבקש ועידכנה אותו בדבר מגעיה עם המשיב ובדבר דחיות מועדי הפינוי אשר השיגה עבורו. אי גילוי עובדות מהותיות אלה ע"י המבקש בבקשתו, מהווה חוסר נקיון כפיים.

גם החלפת מנעול דלת הדירה ע"י המבקש וכניסתו לדירה, לאחר שבקשתו נדחתה ע"י ראש ההוצל"פ, ומבלי שפנה בבקשה מתאימה אל בימ"ש זה, מהוות חוסר נקיון כפיים, ואף גובלות, אם לא יותר מכך, בבזיון בית משפט, וזאת הן לאור כך שראש ההוצל"פ סירב לבקשתו להורות לכונס למסור לו מפתח לדירה והן לאור העובדה שצו הפינוי בוצע עוד בטרם פנה המבקש לבימ"ש זה בבקשה לעיכובו, עובדה הנזכרת אף בהחלטת ראש ההוצל"פ.

לכך יש להוסיף את השיהוי הרב, של מספר חודשים, בו השהה המבקש את פנייתו לבית המשפט, דבר הפועל, אף הוא, לרעת המבקש.

6.                   למרות האמור לעיל, לאור חומרתו של צו פינוי, לאור חוזקה של זכות הקניין, בהיותה זכות יסוד, ולאור מאזן הנוחות, בחנתי, לגוף הענין, האם יש בידי המבקש עילת תביעה אשר הוכחה בראיות מהימנות לכאורה, המהווה, כמצוות תקנה 362(א) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984, תנאי ראשוני למתן צו זמני.