החלטה בתיק בשא 2060/06

1.                   המשיב  הגיש תביעת שיבוב כנגד המבקשת לתשלום סך של 267,588 ש"ח. התביעה הוגשה בגין גמלאות ששילם וישלם המשיב לגב' סקריאנסקי אולגה (להלן:"הנפגעת"). שנפגעה בתאונת דרכים ביום 16.11.01 עת נסעה כנוסעת ברכב אשר היה מבוטח על ידי המבקשת.

2.                   התביעה מבוססת על הסכם מפברואר 1979 בין המשיב לבין חברת שלוח בע"מ.

המשיב שילם ומשלם לנפגעת קצבת נכות כללית לאחר שקבע נכותה בשיעור 60% ולאור ההסכם עותר לשיבוש בשיעור של 80% מסך הגמלאות.

3.                   המבקשת הגישה בקשת רשות להתגונן במסגרתה טענה כי בתביעת הנפגעת קבע המומחה מטעם בית המשפט נכות בשיעור 31.6%, ולפיכך לא היה מקום לקבל את תביעת הנפגעת בענף נכות כללית. 

עוד נטען כי הנכות שקבע המשיב, כולה או חלקה, אינה קשורה קשר סיבתי לתאונה.

בנוסף נטען כי ההסכם שצורף לכתב התביעה לא נערך עם המבקשת, אלא עם חברה אחרת, ולפיכך כתב התביעה  אינו כשיר להתברר בסדר דין מקוצר מחמת העדר ראשית ראיה בכתב על חוזה בין הצדדים.

4.                   אין חולק כי ההסדר בין המוסד לביטוח לאומי לחברות הביטוח נועד לחסוך את הצורך בהתדיינויות משפטיות נפרדות בין תובע לנתבעות בגין כל תביעה  ותביעה.

על יסוד תכלית זו נקבע לאחרונה בדנ"א 10114/03 המוסד לביטוח לאומי נ' אררט חברה לביטוח בע"מ (לא פורסם), כי הויתור על בדיקה פרטנית של כל מקרה ומקרה כורך עמו הבנה שיתכנו מקרים בהם ההסדר הכללי שנקבע מראש לא יתאים באופן מלא לנסיבות הפרטניות.

לפיכך, נפסק שם כי אין להתחשב בקיצור תוחלת חיים שנקבע לנפגע בבית המשפט, אלא יש לשלם לפי שיעור התגמולים שעתיד לשלם המל"ל.

5.                   לאור תכליתו של ההסכם ואופן חישוב הגמלאות המפורט בו ראוי הסכם כאמור לידון בסדר דין מקוצר, במידה וההסכם חל על בעלי הדין נשוא התובענה. במקרה דנן, הוגשה התביעה כנגד המבקשת, הכשרת הישוב חברה לביטוח בע"מ, ואילו צורף הסכם עם חברת שלוח בע"מ. לתגובה לבקשה צורף הסכם אחר, מיום 14.1.99 והפעם עם בידרמן חברה לביטוח בעמ. לתגובה לא צורף תצהיר ולא נטען או הוסבר כיצד המבקשת היא חליפתה של בידרמן.

כך או כך, לא ניתן להחליף את היסוד עליו נשען כתב התביעה ללא הגשת בקשה מסודרת לתיקון כתב התביעה וצירוף המסמך המהותי, הוא החוזה בין הצדדים מכוחו למשיב קמה עילת התביעה ואשר מהווה את הבסיס להגשתה בסדר דין מקוצר.

(ראה, א. גורן, סוגיות בסדר דין אזרחי, מהדורה שביעית, עמ' 302, שם מפורש כי דרישת הראיה בכתב בתקנה 202 (1) משמעותה מסמך בכתב הקשור לנתבע, העשוי על ידו או בחתימתו).

בהעדר מסמך הקושר את המבקשת אין התביעה ראויה לידון בסדר דין מקוצר ולפיכך אני מורה על מחיקת הכותרת.

6.                   יחד עם זאת, בטרם אורה על הגשת כתב הגנה, ניתנת למשיב האפשרות, תוך 20 ימים להגיש בקשה לתיקון התביעה תוך צירוף הסכם הקושר את המבקשת.

לחילופין, יוגש תוך 20 ימים הסדר דיוני בכל הנוגע לאופן ניהול התובענה שכן כפי שיבואר להלן, לאור הטענות בבקשת הרשות להתגונן ראוי לאפשר למבקשת להתגונן בפני התובענה.

7.                   לעניין הרשות להתגונן, מקובלת עלי עמדתו של כב' השופט ח' ברנר בת.א. (ת"א) 49161/05, בטוח לאומי - סניף ירושלים נ' הראל חברה לביטוח בע"מ (החלטה מיום 27.04.06, והאסמכתאות המפורטות שם), לפיה למרות תכליתו של ההסכם, "עדיין, אין בכך כדי לקבוע שהנתבעות קבלו על עצמן בגדרו של ההסכם לשפות את התובע גם בגין נכויות שאינן קשורות כלל ועיקר לתאונת הדרכים, רק משום שנכויות אלה יחד עם הנכות שנגרמה בגין תאונת הדרכים, יצרו את אותה "מסה קריטית" הנדרשת לצורך קבלת גמלה".

מאחר ושאלה פרשנית זה הינה, בשלב זה, במחלוקת פוסקים. (ראה החלטה מנוגדת של כב' השופטת ר' ערקובי ת.א (ת"א) 4284/05 המוסד לביטוח לאומי נ' סהר חברה לביטוח בע"מ, פסק דין מיום 05.04.06), ראוי ליתן רשות להתגונן (בר"ע 125/80 לאופר נ' שטנגמן, פ"ד לד (4) 527).

8.                   נוכח האמור לעיל, יפעל המשיב תוך 20 ימים, כאמור בסעיף 6 לעיל.

בנסיבות העניין, אין צו להוצאות.