החלטה בתיק בשא 2024/06

1.         העוררת/המשיבה (להלן: "המשיבה" או "העוררת") הגישה ביום 6.12.05 כתב ערר מתוקן על החלטות המבקש בהשגות על שומות מס שבח, מס מכירה ומס רכישה בעניינם של מספר רב של משתכנים (לפי רשימת שומות שצורפה לכתב הערר המתוקן).

            המחלוקת הניצבת בפניי הנה בשאלה: האם העוררת חייבת בתשלום אגרת בימ"ש בגין כל אחת מהשומות נשוא הערר - כטענת המבקש; או שדי באגרת בימ"ש אחת - כטענת המשיבה/העוררת.

עובדות רקע וגדר המחלוקת

2.         העוררת הנה חברה קבלנית.

            לטענת המבקש, מנהל מס שבח מקרקעין חיפה (להלן: "המבקש" או "המנהל"),  העוררת רכשה זכויות במקרקעין לבניית עשרות דירות מגורים מ"חוסן" כפר שיתופי תנועת בית"ר (להלן: "האגודה"). לפיכך הוציא לה המנהל שומת מס רכישה.

לאחר מכן, לטענת המנהל, העוררת מכרה דירות מגורים למשתכנים שונים, במועדים שונים. לגבי כל אחת מעסקאות המכר הוציא המנהל לצדדים לעסקאות המכר, שומות נפרדות שקיבלו כל אחת מהן מספר שונה: לעוררת שומות מס שבח בגין מכירת דירות מגורים ולמשתכנים שומות רכישה בגין רכישת דירות מגורים.

3.         העוררת טוענת כי לא היה מקום להוציא לה שומת מס רכישה בגין הרכישה של המקרקעין, שכן לטעמה לא רכשה זכויות במקרקעין מהאגודה. בהתאמה, לא היה מקום להוציא לה את שומות מס השבח, שכן סיפקה למשתכנים שירותי בנייה בלבד ולא מכרה להם דירות.

4.         על השומות שהוציא המנהל לגבי מספר עסקאות מכר, עליהן הוגש הערר בנוסחו המקורי,  הגישה המשיבה השגה. ההשגה נדונה במועד אחד והמנהל נתן החלטה בהשגה לגבי כל אחת ואחת מעסקאות המכר שנזכרו בכתב ההשגה.

5.         ביום 10/9/03 הגישה המשיבה ערר על החלטות/שומות המנהל בהשגה, הן לגבי שומת מס הרכישה והן לגבי 29 שומות מס השבח, לגבי 29 עסקאות מכר (כפי שקבע המנהל) (להלן: "הערר המקורי").

            עם הגשת הערר המקורי, שולמה אגרה אחת בלבד בסך 747 ש"ח.

6.         לאחר שב"כ המנהל טען כי על המשיבה לשלם אגרת בית משפט בגין כל אחת מ-29 עסקאות המכר ולגבי שומת מס הרכישה, הועברה שאלה זו להחלטת הרשם דאז, כב' השופט סוקול.

ביום 11/5/04 הסכים המבקש "לפנים משורת הדין ובשים לב לנסיבות המיוחדות של המקרה...",  לוותר  על טענותיו בעניין תשלומי אגרה.

            ההסדר הדיוני קיבל תוקף של החלטה.

7.         ביום 6/12/05 הגישה המשיבה כתב ערר מתוקן ובו הגישה ערר לגבי עשרות שומות מס שבח נוספות, לגבי עסקאות מכר נטענות נוספות, שנעשו בינתיים (התיקון נעשה ללא נטילת רשות או הסכמה). המשיבה הגישה השגות על השומות שהוצאו בגין כל אחת ואחת מהעיסקאות הנוספות ובכל אחת מהן ניתנה החלטה נפרדת.

8.         בדיון מיום 22/12/05 בפני ועדת הערר, טען המבקש כי על המשיבה לשלם אגרה נפרדת בגין כל שומה ושומה שהוספה ולא נכללה בערר המקורי, לגביו בלבד הייתה הסכמה דיונית.

            לפיכך, הועברה המחלוקת הנ"ל להחלטתי.

טענות המבקש

9.         בשעת ההסדר הדיוני, טרם הוכרעה סוגיית האגרה בפסיקה. ההסכמה הייתה לפנים משורת הדין ורק לעניין 29 עסקאות המכר, מושא הערר המקורי.

בינתיים ניתנו החלטות רשמי בית משפט זה בעניינים דומים (החלטת כב' השופט סוקול מיום 11/7/04 במסגרת ו"ע 4120/03 בש"א 5834/04 בעניין אביב יעל ואח'; החלטת כב' השופטת וילנר ב-ו"ע 4047/03 בש"א 18866/04 בעניין שטרנברג), התומכות בעמדת המבקש בבקשה דנן.

10.        הערר הנו על החלטה בהשגה. החלטה בהשגה לעולם ניתנת לגבי שומה מסוימת. כיוון שהערר מתייחס למספר שומות, הרי שהוא מתייחס למספר החלטות. לפיכך בהתאם לתקנה 4 לתקנות מס שבח מקרקעין (סדרי הדין בפני ועדות ערר), התשכ"ה-1965 (להלן: "תקנות מס שבח"), על המשיבה לשלם אגרת בית משפט בגין כל החלטה והחלטה שהוספה בערר המתוקן.

טענות העוררת

11.        במסגרת הערר עולה שאלה משפטית אחת ויחידה - האם היא רכשה זכויות במקרקעין מהאגודה והאם מכרה זכויות במקרקעין למשתכנים. לטענתה, "נוכח ההכרעה בטענה זו אם ייקבע כי נערכה עסקה במקרקעין, אזי יש לקבוע את שוויה". לטעמה כאמור, לא רכשה ולא מכרה זכויות במקרקעין אלא נתנה שירותי בנייה בלבד.