החלטה בתיק בשא 2007/06

לפני בקשת רשות להגן בפני תביעת הבנק המשיב לתשלום סך 2,134,617 ש"ח המהווים לטענתו יתרת חוב בגין הלוואה בסך 1,540,000 ש"ח שנטלה המבקשת 1 ביום 9.5.96.

המבקש 2 וכן נתבעים 4-3 חתמו כערבים להתחייבויות המבקשת 1.

ההלוואה ניטלה בקשר עם פרוייקט של המבקשת 1 בעיר צפת.

כנגד נתבעים 4-3 ניתן פסק דין בהעדר הגנה לאחר שסברו שהארכה שניתנה למבקשים 2-1 רלוונטית גם לגביהם.

הוחלט כי בענין ביטול פסק הדין תנתן החלטה על יסוד הבקשה והתגובה וכבר בשלב זה יש לומר כי אין חובת ביטול מן הצדק, המחדל באי הגשת בר"ל במקרה זה אינו מחדל המגיע כדי זלזול וכל שנותר לדון היא בשאלת סיכויי ההגנה, קרי בשאלת סיכוייה של הבר"ל שהוגשה.

במסגרת הבר"ל והסיכומים נטענו מספר טענות השלובות זו בזו.

הטענות הראשונות נוגעות לאי המצאת מסמכים בנוגע לשנים הראשונות לאחר נטילת ההלוואה קרי משנת 1996 ועד 1997 וכן מסמכים הנוגעים לחשבון הלוואה אחרת שניטלה לצורך פרוייקט אחר בעיר חצור.

אומנם נטענות טענות כלליות שונות ביחס לאי המצאת המסמכים ברם הטענה המרכזית הרלוונטית, המפורטת ואשר לה יש משקל ממשי היא הטענה כי המסמכים דרושים ע"מ להראות שסכום התביעה שהוגשה אינו נכון ובמיוחד לגבי כך שצורפו ליתרת החוב סכומים ניכרים שאינם קשורים לחשבון זה או לחילופין שלא ברור מה הקשר אליו ומדוע צורפו.

לב ליבה של טענה זו הוא חוב בסך 596,592 ש"ח שנוצר ביום 13.12.02.

לטענת המבקשים, סכום זה צבר ריביות פיגורים ועל כן הם אינם חייבים בחלק נכבד מסכום החוב.

המבקשים אגב אינם מכחישים את נטילת ההלוואה נשוא התביעה ואינם מכחישים כי לא הוחזרה במלואה וכי נותרה יתרת חוב.

בשלב זה של ההליך ובעיקר נוכח מגבלותיו ובעדר אפשרות מטעם המשיב להביא תשובה עובדתית וגרסה לטענות המבקשים, יש ליתן רשות להגן לגבי החיוב מיום 13.12.02 על הריביות שהחשבון חוייב בגינן והיות ואין אפשרות בידי לחשב סכום זה בערכו דהיום, תעשה הערכה המקילה עם המבקשים ורשות להגן תנתן ללא כל התניה לגבי סך של 1,000,000 ש"ח.

הסכום הגבוה לגביו ניתנת הרשות להגן כולל גם סכומים קטנים "ובלתי מוסברים" נשוא סעיף 21 לתצהיר המבקש 2.

לגבי יתרת התביעה, הרי שאין למבקשים הגנה מפורטת אלא רק הרהורים בדבר גובה החוב שאפילו לא בשלו להיות ערעורים מפורטים.

המבקשים ניהלו חברה רצינית ומסודרת והיו אמורים לדעת בכל רגע ורגע מהו מצבה הכספי אצל המשיב, היתה להם האפשרות לעשות כן ובחקירה הנגדית לא יכל המבקש 2 לשלול שהתקבלו כל שנה דפי יתרה בחשבונות המבקשת 1 והודה שאין בידו מכתב מחאה על כך שדפים כאלו לא נשלחו.

אם עד עתה אין למבקשים מושג מה קיבלה או לא קיבלה המבקשת 1 מהמשיב, לא יהיה להם מושג גם בעתיד שכן מידע זה היה אמור להיות ברשותם.

הכל בבחינת קל וחומר כשמדובר בחברה רצינית, מסודרת המלווה מן הסתם ברו"ח או באדם האמון על החשבונות, ההכנסות וההוצאות.

לא ברור למה נדרשים המסמכים לשנים 1996-1997 כשמירב הטענות מרוכזות במה שקרה משנת 2002 והלאה ולא ברור מה מצפים המבקשים למצוא בדפי החשבון של 1996-1997.

לא די בדרישה סתמית לגילוי מסמכים ואין הפסיקה תומכת בנסיונות לדוג טענות הגנה.