החלטה בתיק בשא 19757/05

ראשית, יש להתנצל בפני הצדדים על עיכוב מסויים במתן ההחלטה.

התיק היה אמור להשאר למתן החלטה אך נעלם לאחר הדיון, שוחזר חלקית, ורק לפני מספר ימים נמצא שוב ומייד ניתנת החלטה.

עתירת המבקש היא לחייב את המשיבים מס' 2-4 (להלן: "המשיבים) להגיש תצהירי גילוי מסמכים, נוספים על אלה שהמציא שיהיו מפורטים יותר (בהתאם לדרישתו), להעביר מסמכים אלה לעיונו יחד עם מסמכים נוספים וכן להשלים תשובות לשאלון, שלשיטתו ניתנו בחסר.

התצהיר החדש שצירפו המשיבים לתגובתם ערוך בהתאם לטופס 11 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 ולכן הוא עונה על הנדרש.

המבקש טוען, כי לא הומצאו לו מסמכים שאוזכרו בתצהיר גילוי המסמכים.

כך, לטענתו, לא הומצא לו ההסכם בין רפאל גרסטנר ורחל גרסטנר לבין פקיד שומה למפעלים גדולים, המופיע בסעיף 9 לתצהיר.

בתצהיר גילוי המסמכים, טענו המשיבים כי מסמך זה הינו חסוי, וכך הם טוענים גם כעת.

תקנה 119 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 (להלן: "התקנות") קובעת, בין היתר:

"הוגשה בקשה למתן צו למסירת שאלון, או לעיון במסמכים, ונטענה טענת חסיון לגבי שאלה פלונית או מסמך פלוני, רשאי בית המשפט או הרשם שלא להעתר לבקשה לענין אותה שאלה או אותו מסמך....".

דהיינו, טענת החיסיון רלבנטית לעניין מענה על שאלון או לעניין הליך העיון במסמכים, ולכן בניגוד לטענת המבקש, איזכורו של המסמך בתצהיר גילוי המסמכים אינו משמיט את טענת החיסיון, בהתחשב בכך שמטבע הדברים, בקשה לעיון במסמכים שאוזכרו בתצהיר גילוי מסמכים מוגשת לאחר מסירת התצהיר.

המבקש לא הראה כי קיימת סיבה משמעותית כלשהי המצדיקה את דחיית טענת החיסיון, ואת חיוב המשיבים במסירת ההסכם לידיו.

בנוסף, אני סבור כי יש היגיון מסויים בהעלאת טענת חיסיון לגבי הסכם הקשור למדיניות מס של חברות, ולכן קיים יסוד סביר והגיוני לסירובם של המשיבים למוסרו למבקש.

באופן דומה, המסמכים המצויינים בסעיפים 2 ו-3 לתצהיר גילוי המסמכים- התכתבות בין הלקוחות לבאי כוחם ומסמכים הנוגעים להליך הפישור בין הצדדים (בהתאמה), הינם מסמכים שטענת החיסיון לגביהם מוצדקת ומובנת, לאור קיומו של חיסיון עו"ד-לקוח ולאור חובת הסודיות המוטלת על המפשר.

יתר המסמכים המופיעים בתצהיר לא הוגדרו כחסויים.

יחד עם זאת, לא ברור מה מידת הרלבנטיות של המסמכים המופיעים בסעיפים 10-13 ו-15 והיות שמסמכים אלה מוגדרים באופן כללי כ"מכתבים" ו"התכתבויות", הרי שחיוב המשיבים בהעברתם לעיון המבקש עלול להכביד עליהם באופן ניכר.

הדרישה להעביר לעיון המבקש פרוטוקולים שונים ללא מיקוד באשר למועד עריכתם, הינה דרישה גורפת העלולה גם היא להכביד על המשיבים. מנגד, לאור החשיבות שעשוייה להיות למסמכים אלה להמשך בירור התובענה, יש לאפשר למבקש לקבלם לרשותו, בכפוף להצגת דרישה מחודשת וספציפית יותר (כדוגמת זו המובאת בסעיף 6.1(א) לבקשה, בהקשר מעט אחר).

מכל מקום, בשלב זה המשיבים ימסרו לעיון המבקש, תוך 30 ימים מהיום, רק את המסמכים המופיעים בסעיפים 1, 8 ו-14 לתצהיר גילוי המסמכים.

 באשר למענה על השאלון, אני חוזר על הנאמר בהחלטתי מיום 31/5/05 בבש"א 4717/05 ומציע לצדדים להגיע להסכמה בנושא. במידה והצדדים יישמו את המלצתי, יתייתר הצורך לדון בחלק זה של הבקשה שהדיון בו עשוי להיות מייגע.

המסמכים שהעיון בהם מתבקש בסעיף 6.1 לבקשה נראים, רובם ככולם, רלבנטיים לתביעה, שעניינה קיפוח המבקש כבעל מניות מיעוט.

יחד עם זאת, לגבי הדוחו"ת השנתיים למס הכנסה המאוזכרים בסעיף 6.1(ז) לבקשה, חל אותו רציונל של חיסיון החל לגבי המסמך שאוזכר בסעיף 9 לתצהיר גילוי מסמכים, ולא ראוי לחייב את המשיבים למוסרו.