החלטה בתיק בשא 190181/04 - פסקדין

1.         זוהי בקשה להשאיר צו עיקול זמני שניתן במעמד צד אחד על כנו ובקשה לביטול הצו העיקול.

הבקשה להטלת העיקול:

2.         המשיבות הנן עורכות דין במקצוען, הגישו כנגד המבקשים תביעה כספית, בסדר דין מקוצר בסכום של 190,050 ש"ח. נטען על ידן , כי הן יצגו את המשיבים בת.א. 1283/01 בבית המשפט המחוזי בתל אביב (להלן: "התביעה"). עילת התביעה הינה, פיצויי נזיקין בגין תאונת דרכים (להלן : "התאונה") שארעה למשיב מס' 1. המשיבים 2-3 הם הוריו, אשר גם הם תובעים באופן אישי בתביעה.

3.         המשיבים היו מטופלים בנושא התאונה אצל עו"ד אחר בטרם הגיעו למשיבות. (להלן: "עו"ד ראשון"). לאחר מספר שיחות הבהרה והסבר , נחתם ביום 10.9.03 יפוי כח לטובת המשיבות, בידי משיב מס' 1.כמו כן חתמו המבקשים על הסכם שכר טרחה למשיבות. לטענת המשיבות, הבהירו להן המבקשים, כי הם מעדיפים להגיע לפשרה בתביעה ויסכימו לסילוקה בסכום של 1,500,000 ש"ח לזכות המבקש מס' 1.

4.         המשיבות פעלו בהתאם לשיקולן המקצועי וביקשו וקיבלו אפשרות להשלמת בדיקת המבקש 1 בידי פרופ' טיאנו, פסיכיאטר, ( עו"ד ראשון ביקש לבטל את חוות הדעת) אשר קבע למבקש 1 נכות בשיעור 15%.. כמו כן נתבקש מינוי מומחה בתחום העור - פרופ' פוירמן , אולם המבקש 1 סרב להתיצב לבדיקה.

5.         המשיבות החלו במו"מ עם ב"כ הנתבעת בתביעה, ולאחר העברת חישובי נזק הוא הודיע על הסכמתו להסדר פשרה בסכום של 1,500,000 ש"ח בתוספת שכ"ט עו"ד ומע"מ כחוק.

6.         היה צורך להמתין חדשים ארוכים לאישור הפשרה , תחילה ע"י הנתבעת, הראל חברה לביטוח ולאחר מכן בידי ועדת התביעות של אבנר - איגוד ביטוח לנפגעי רכב. בתאריך 21.9.04 הועבר הסכם הפשרה אשר חתום על ידי עו"ד חיות, ב"כ הנתבעת, כמוסכם.

7.         עם קבלת ההסכם העבירה המשיבה מס' 1 את נוסח ההסכם לקבלת אישורו של המשיב 1 כדי לקבל תוקף של פסק דין. המבקשים בכל אותה עת הבהירו , כי סכום הפשרה מקובל עליהם. בישיבת בית המשפט בתאריך 14.10.04 הודע לבית המשפט כי הצדדים הגיעו להסדר, לפיכך נקבעה התביעה לתזכורת ליום 21.11.04.

8.         למרות הודעת המבקשים, על הסכמתם לסכום הפשרה, משהגיע המועד לחתום על ההסכם, הם הודיעו למשיבות, כי אין בדעתם לעמוד בהסכם שכר הטרחה ולדעתם יש להפחיתו . תחילה הוצע למשיבות סך של 45,000 ש"ח אשר הועלה ל- 100,000 ש"ח. המשיבות סרבו להצעות הללו.

ביום 2.11.04 נודע למשיבות, כי המבקש 1 הגיש הודעה לבית המשפט , לפיה יפוי הכח אשר נחתם לטובת המשיבה 1 מבוטל והיא אינה מייצגת אותו עוד.הודעה זו לא נמסרה למשיבות.

טענות המשיבות:

9.         התנהגות המבקשים מחוסרת תום לב , אשר נגועה בכוונת מרמה, ותוך נסיון לגבות את סכום הפשרה בתוספת שכ"ט עו"ד , תוך הפרת הסכם שכר הטרחה. בהתאם לכללי לשכת עורכי הדין (תעריף מקסימלי לשכר טרחה בתביעות לפי חוק הפצויים לנפגעי תאונות דרכים ).  הן זכאיות לשכר טרחה בשעור 11% בתוספת מע"מ מהסך של 1,500,000 ש"ח, בסכום של 193,050 ש"ח מאת המבקשים ביחד ולחוד.

10        בבקשה להטלת עיקול זמני במעמד צו אחד , טענו המשיבות , כי מדובר בכתב תביעה מבוסס היטב על ראיות מהימנות בכתב . המבקשים נוקטים בפעולות שונות 'מאחורי גבן' בעורמה ובסודיות על מנת להתחמק מהתחייבויותיהם החוזיות , במטרה למנוע מהמשיבות לקבל את שכרן.

המבקש 1 הוא בן 22 , מתגורר עם הוריו ואין בבעלותו כל רכוש , הוא אינו עובד תקופה ממושכת, והאפשרות היחידה לממש את פסק הדין לכשינתן , הינה באמצעות עיקול על כספי הפיצויים אצל חברת הראל. כמו כן התבקש עיקול על דירתם המבקשים 2-3 , זוהי דירה קטנה בת 58 ממ"ר שבה מתגוררים המבקשים , לנוכח מאמצי המבקשים, הם ינסו גם להעביר נכס זה.

הבקשה לביטול עיקול

11.       בבקשתם מכחישים המבקשים , כי קיים חשש שהם יבריחו כספים . לטענתם, לא הוכיחו המשיבות קיומה של עילת תביעה ולא הוכיחו את החשש הסביר שאי מתן הצו יכביד על ביצוע פסק הדין.

לטענת המבקשים, על פי הסכם שכר הטרחה, סעיף 2, מותנה קבלת השכר על ידן במתן פסק דין ובתנאי שיפוי הכח לא בוטל. כפי העולה נקבעה התביעה רק לתזכורת , ויפוי הכח בוטל על ידם.

12.       לטענת המבקשים - לא התיחסו המשיבות בתביעתן לענין הביטול , לפיכך יש לפעול בהתאם לסעיף 5 להסכם, ולא על פי סעיף 2 כפי שנהגו המשיבות.

לענין הברחת הרכוש הנטענת, דוחים המבקשים טענה זו, ולגבי שווי דירת המבקשים 2-3 , היא מוערכת בסכום של 250,000 $. כמו כן יש להפחית משכרן סך של 20,000 ש"ח עבור עו"ד ראשון.

13.       יש לציין, כי בין לבין , ניתן בתאריך 6.12.04.  תוקף של פסק דין להסכם הפשרה ראה במ/1.

מסקנות

14.       בבקשה למתן סעד זמני , על המבקש להצביע על ראיות מהימנות לכאורה בקיומה של עילת התובענה ראה תקנה 362 לתקנות סדר הדין האזרחי התשמ"ד 1984 (להלן "התקנות").

כפי  העולה ייצגו המשיבות את המבקשים בתביעה שהוגשה לפיצויי נזיקין על פי חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים התשל"ה 1975 (להלן פלת"ד).