החלטה בתיק בשא 185932/04 - פסקדין

1.         לאחר שקראתי הבקשה והתצהיר הנלווה אליה, שמעתי את החקירה של המצהיר בחקירה נגדית וקראתי את סיכומי טענות הצדדים, הגעתי למסקנה, שיש ליתן למבקשת רשות להגן בטענות הבאות:

א.         המשיב התחייב לבצע את כל העבודות, שהוזמנו על ידי המבקשים, בתמורה לתשלום סכום של 109,794 ש"ח (הסכום כולל מע"מ) כפי שפורט בנספח א' לבקשה. בפועל, לא רק שהמבקשת שילמה למשיב את מלוא הסכום המוסכם, אלא שבבדיקה שערכה המבקשת התברר לה ששילמה למשיב סך 213,322 ש"ח כולל מע"מ - סכום שהינו כפול מהסכום המוסכם, כאשר תשלום זה כלל הן את הסכום המוסכם בחוזה והן תשלום עבור ביצוע עבודות נוספות ועבור אספקת כוח אדם.

 לטענת המבקשת, את הסכום ששולם על ידה היה על המשיב לזקוף תחילה על חשבון הסכום המוסכם בחוזה בסך 109,794 ש"ח, ואת היתרה היה עליו לזקוף על חשבון העבודות הנוספות שהוזמנו ועל חשבון התשלומים עבור אספקת כוח אדם.

המבקשת שילמה למשיב סכום עודף, לא רק מעבר לסכום המוסכם בחוזה, אלא גם מעבר לסכומים שהיה עליה לשלם למשיב בגין העבודות הנוספות ובגין אספקת כוח אדם.

ב.         הסכומים, שנתבקשו ע"י המשיב ואושרו ע"י המפקח מטעם המבקשת, בגין העבודות הנוספות ובגין אספקת כוח אדם, היו מופרזים. הסכומים הנ"ל גבוהים בהרבה מהמחירים המקובלים בענף הבנייה.

דוגמאות לדרישות מופרזות, שתומחרו על ידי המשיב ואושרו על ידי המפקח מטעם המבקשת, פורטו בסע' 44.1  ו- 44.2 לתצהירו של איתן שינדלר.

ג.          המבקשת דרשה מהמשיב יומנים מסודרים ו/או כל מסמך אחר על מנת לבדוק דרישות המשיב אך לא קיבלה מסמכים אלה.

ד.         המפקח מטעמה של המבקשת אישר את החשבונות המופרזים, ששלח המשיב, שלא כדין, בתקופה בה הייתה מתיחות בינו לבין המבקשת, לאחר שהתגלעו ביניהם חילוקי דעות באשר לשיעור שכרו.

ה.         אמנם המפקח היה מוסמך לאשר מחירים אך זה היה בכפוף לקבלת אישור מהמבקשת ואישור כזה לא נתקבל.

ו.          ההתחשבנות הסופית נעשתה ואושרה ע"י המפקח לאחר שכבר לא היה מעוסק ע"י המבקשת.

ז.          המשיב ניצל קשרים אישיים, שהיו לו עם המפקח, כדי לחייב המבקשת בסכומים מופרזים. המפקח שירת לא רק את האינטרסים של המבקשת, אלא גם ובמיוחד את האינטרסים של המשיב ולכן אישר את החשבונות החריגים.

טענות ההגנה הנ"ל, המצויות בתצהיר שצורף לבקשה ובעדותו של שינדלר בבית המשפט, מהוות לדעתי טענות הגנה ראויות. לא הוכח, שטענות אלה הינן בבחינת הגנת בדים, כמשמעותו של מונח זה בפסיקה.

2.         אשר לטענת המשיב, כי חסר פירוט מספיק לטענות ההגנה מטעם המבקשים, התשובה היא, כי פירוט מסויים לטענות מצאנו בסע' 44 לתצהירו של שינדלר. הנני בדעה, כי לנוכח ההסבר, שמצאנו בתצהירו של שינדלר, לפיו המבקשת ביקשה מהמשיב לאפשר לה לעיין ביומני המשיב ובמסמכים אחרים שלו לצורך בדיקת ההתחשבנות ובקשתה לא נעתרה, אין לדרוש מהמבקשת בשלב זה פירוט נוסף כתנאי למתן הרשות להתגונן.                   

 אני קובעת, כי בנסיבות דנן, די בפירוט שניתן בבקשה כדי שתינתן למבקשת רשות להגן.

3.         ניתנת למבקשת רשות להגן, התצהיר ישמש כתב הגנה.

            אני קובעת כי הוצאות הבקשה בסך 1,500 ש"ח +מע"מ בצירוף הפרשי הצמדה למדד וריבית חוקית מירבית החל מהיום ועד התשלום בפועל ישולמו לפי תוצאות המשפט.

ניתנה היום כ"ה בשבט, תשס"ו (23 בפברואר 2006) במעמד מר זיו גרומן מתמחה ממשרד גולדמן ארליך גבר, ב"כ המבקשת ובהעדר התייצבות מטעם המשיב שזומן להיום.

החלטה