החלטה בתיק בשא 1807/07

1.         בפני בקשה לפטור מאגרה ומהפקדת ערבון הכרוכים בהגשת ערעור על פסק דין של בית המשפט השלום בחיפה (כב' הש' א. אליקים) אשר ניתן ביום 5/12/06 בת.א. 1008/04, המורה על פינויים של המבקשים מדירה בבעלות המשיבים בה הם מתגוררים משנת 89'.

נימוקי הבקשה מושתתים על מצבו הכלכלי הקשה של המבקש, המשתכר 3,000 ש"ח ומפרנס אשה ושלושה ילדים. פסק הדין נשוא הערעור מחייב את המבקש ובני משפחתו לפנות את דירתם, ואם לא ינתן להם פטור, לא יהיה להם יומם בבית המשפט. לטענת המבקש אין ביכולתו לשלם את האגרה הכרוכה בהגשת הערעור ואף לא להפקיד ערבון כנדרש. בתצהירו הוסיף המבקש כי אין ידו משגת להפקיד ערבון בסכום של 12,000 ש"ח, אך יוכל לבקש הלוואה ממעבידו לצורך תשלום האגרה. לבקשה צורף מכתב של לשכת הרווחה בעיריית חיפה, המאשר כי המבקשים מוכרים ללשכה מזה מספר שנים עקב קשיים כלכליים.

2.                   המשיבה 9 (להלן: המדינה) מתנגדת לבקשה מהטעמים הבאים:

א. הבקשה אינה עונה על דרישות תקנה 13(א) לתקנות בתי המשפט (אגרות),    תשמ"ח- 1987 (להלן: התקנות), מאחר שהמבקש לא העמיד תשתית ראייתית לחוסר יכולתו הכלכלית לתשלום האגרה.

ב. לפי תקנה 13(ב) לתקנות האגרות על המבקש פטור מאגרה לשכנע את ביהמ"ש בקיומם של שני תנאים מצטברים, האחד כי אין ביכולתו לשלם את האגרה, והשני כי ההליך בגינו מתבקש פטור מאגרה מגלה עילה. גם בהתמלא שני תנאים אלה עדיין מוסמך ביהמ"ש לדחות את הבקשה.

ג. התצהיר של המבקש חייב להכיל פרטים מלאים ומהימנים באשר למקורות הכנסתו של המבקש, ובהעדר פרטים כאמור לא נתמלאו הדרישות הקבועות בתקנה 13.

ד. על המבקש פטור מאגרה מוטל הנטל לשכנע את ביהמ"ש כי מיצה את כל האפשרויות לגיוס הסכומים הדרושים לתשלום האגרה מסביבתו הקרובה או בדרך של קבלת הלוואה או מימוש נכסים.

המבקש לא עמד בתנאים להוכחה של העדר יכולתו לשלם את האגרה. תצהירו אינו כולל את כל הפרטים הנדרשים, לבקשה לא צורפה תעודה של הלשכה לסיוע משפטי, אשר לפי תקנה 13(ב) יש בה כדי להוות ראייה לכאורה לכך שאין ביכולתו של המבקש לשלם את האגרה, ולא צורפו מסמכים מספיקים אשר יאמתו את יכולתו הכלכלית.

ה. המבקשים מיוצגים על ידי עורך דין פרטי, וחזקה על מי שידו משגת לממן ייצוג על ידי עורך דין, שיכול לשלם אף את אגרת בית המשפט.

ו. מכל האמור לעיל עולה כי המבקשים לא הוכיחו העדר יכולת מוחלט לתשלום האגרה.

משמעותו של מתן הפטור הוא הטלת ההוצאות המשפטיות של המבקש על קופת הציבור, והפטור נועד להיות מוצא האחרון ממנו יכול להנות רק מבקש שישכנע את ביהמ"ש לא רק שאין ביכולתו לשלם את האגרה, אלא גם שאינו יכול לגייס את הסכום הדרוש על ידי מימוש נכסים, נטילת הלוואות מוסדיות והסתייעות בסביבתו הקרובה.

3.         המבקשים הגיבו לתגובת המדינה ביום 1.4.07, והודיעו כי פנו אל הלשכה לסיוע משפטי כדי לקבל תעודה המעידה על מצבם. המבקשים מסרו כי הם עומדים לקבל את עמדת הסיוע המשפטי בתוך מספר ימים, וביקשו אורכה להגשת תעודה כאמור.

            לפיכך הוארך המועד להגשת השלמת טיעון מטעם המבקשים עד יום 15.5.07. המבקשים לא המציאו תעודה של הלשכה לסיוע משפטי עד עצם היום הזה.

4.         בתגובה מיום 17.5.07 הודיעו המשיבים 1-8 (להלן: המשיבים) כי הם מתנגדים לבקשה לפטור מאגרה ומערבון מהנימוקים הבאים:

א. המשיבים מעלים בתגובתם נימוקים דומים לנימוקי המשיבה לעניין האגרה, ומוסיפים כי המבקש לא צירף פרטים על חשבונה של המבקשת, ואף לא מסר נתונים לגביה.

ב. באשר לפטור מערבון, המבקשים פונים לבית המשפט בידיים שאינן נקיות, בכך שהם מנצלים לרעה הליכי בית המשפט, אינם משלמים שכר דירה מזה כחצי שנה ועלול להיווצר מצב בו המבקשים יישארו בדירה עד לשמיעת הערעור, מבלי לשלם שכר דירה, תוך גרימת נזק למבקשים. 

ג. יתר על כן, נוכח טענות המבקשים בדבר מצבם הכלכלי הקשה והרעוע, מידת הצדק מחייבת לשמור על זכויותיהם של המשיבים, שלא ייצאו מופסדים אם הערעור יידחה.

5.         המבקשים צירפו באיחור את חשבון הבנק של המבקשת, אשר ממנו עולה כי המבקשת רכשה מט"ח, מפקידה כספים לפיקדון, וכי למבקשים יש הכנסות גדולות מאלה המתוארות בתצהיר המבקש.

            המבקשים אף טענו כי שילמו את דמי השכירות למשיבים לאחר מתן פסק הדין.