החלטה בתיק בשא 178749/05 - פסקדין

1.         לפני בקשה לסעד זמני.

           המבקשת הינה חברה אשר שכרה חנות בגודל של כ- 50 מ"ר ונותנת בה שירותי צילום, פיתוח והדפסת תמונות ושירותי כביסה/ גיהוץ וניקוי יבש, תחת קורת גג אחת (להלן: " המושכר").

2.         המשיבות 1,2 הינן  בעלות המושכר  ויתר החנויות בקניון  הדרים בכפר

            סבא. הואיל ומנהל המשיבה 1  נתן תצהירו בבקשה ובא בדברים עם

            המבקשת בכל הנוגע לאירועים נושא בקשה זו, תכונה להלן: " המשיבה".

3.         המבקשת והמשיבה התקשרו בהסכם שכירות ל - 30 חודשים, החל מ - 07.09.03 (להלן: " ההסכם"). עפ"י אותו הסכם ניתנה למבקשת אף אופציה להארכת ההסכם.

4.         בערב ראש השנה תשס"ה גילתה המבקשת כי המשיבה פינתה אצ המושכר מתכולתו, העמיסה באמצעות מנוף את מכונת פיתוח הצילום ויתר המיטלטלין   ואחסנה אותם במחסנים סגורים.

5.         המבקשת מודה כי המשיבה הודיעה לה בכתב  כי הסכם השכירות שבניהן בוטל, וכי עליה לפנות את המושכר, אולם לטענתה הבהירה למשיבה בכתב ובפגישות, בעצמה ובאמצעות בא כוחה, כי היא עומדת על  קיומו של ההסכם ומיצוי תקופת השכירות עד תומה, לרבות תקופת האופציה.

6.         עוד נטען כי פעולת הפינוי ננקטה על ידי המשיבה משום רצונה להתקשר בהסכם  לטווח ארוך עם גורם שלישי, אשר אמור לשכור את המושכר, כמו גם שטחים אחרים בקניון.

7.         בבקשה לסעד הארעי, במעמד צד אחד נתבקש בית המשפט כדלקמן:

א.        למנוע התקשרות המשיבה עם צד ג'.

ב.         למנוע עבודות שיפוץ במושכר.

ג.         להתיר למבקשת להגיש ותובענה להצהרה על תקפות הסכם השכירות והשבת המצב לקדמותו.

8.         משניתן הצו, במעמד צד אחד, המונע התקשרות המשיבה עם צד ג', הסתבר כי כבר נחתם חוזה עם בנק הפועלים, המשיב 3, וכי הפרתו עלולה לגרום נזק למשיבה.

9.         בין לבין, הגיש מר דוד לזר, שהפעיל משחקיה בקניון, ושגם אותו פינתה המשיבה באישון לילה, בקשת הצטרפות להליך. בקשתו של מר לזר כבר הוכרעה. בעניינו קבעתי כי משלא נמצאו לו, לכאורה, זכויות במושכר, ומתוך מאזן הנוחות- אין להשיב מצב לקדמותו.

10.       המשיבה טוענת כי דין אחד למר לזר ולמבקשת,  הן משום  שהאחרונה  הפרה אף היא את ההסכם, ובעיקר משום שיזמה בעצמה (עקב מצבה הכלכלי) את הפסקת השכירות לפני תום התקופה על פי ההסכם. לטענתה, משהסתמכה המשיבה על ההצעה, קיבלה אותה ואף התקשרה עם גורם נוסף, יש לראות הצדדים כאילו הסכימו על הפסקת תקופת השכירות, ואין המבקשת רשאית לחזור בה מהצעתה.

11.       המשיבה אף טוענת כי במאזן הנוחות, ובהערכת מכלול הסיכויים והסיכונים הנלווים לתביעה העיקרית  עלול מתן הצו להסב  נזק גדול יותר למשיבות מאשר הנזק  אשר עלול להיגרם למבקשת ממתן הצו.

12.       המבקשת טוענת כי קיימה את ההסכם וכי הצעתה לפינוי מיידי הייתה תקפה למועד בו ניתנה בלבד ולפיכך יש להורות כי פינוייה האלים מהמושכר מחייב השבת המצב לקדמותו.

13.       ואלה העובדות הנוספות הצריכות לעניין: